לפני 18 שנים. 2 בספטמבר 2006 בשעה 0:31
וכך נפרדנו, ועכשיו פנוי.
כבר שלושה חודשים.
לבדידות יש טעם מתוק-חמוץ. תלוי איך אוכלים את זה.
בלילה בא המבשר
על מישכבי ישב,
בלטו עצמות גוו אין-שאר,
עמקו חורי עיניו.
אזי ידעתי כי נשבר
הגשר הישן,
שבין אתמול לבין מחר
תלו ידי הזמן.
איים עלי אגרוף רזה,
נשמע לי צחוק זדון:
אכן יהא השיר הזה
שירך האחרון!