לפני 18 שנים. 13 בספטמבר 2006 בשעה 19:54
וחייב לכתוב
כאילו כל העולם עוצר את נשימתו.
ומחכה.
ויודע שלא, ובכל זאת. למה לא לשחק בנדמה לי.
המלך הניח את ידו על זרועה ואמר בקול רפה, "התחשבי בה, יקירתי: הרי היא רק ילדה!"
"קומו!" אמרה המלכה בקול צווחני ורם, ושלושת הגננים קפצו מיד על רגליהם והתחילו להשתחוות למלך, למלכה, לילדיהם ולכל יתר הנוכחים.
ועייף אני מאוד.
אם הייתי זוכה בפרס, הייתי עולה לבמה ואומר:
"תודה לכם, לכולכם על שבחרתם בי
ותודה לי, שגרמתי לכם לעשות כך"