שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

טוב לי?

מרגיש.
רוצה לחשוב.
לפני 18 שנים. 14 בספטמבר 2006 בשעה 17:51

וכשאגיע ל560 צופים, אמחק.
ואפילו ההסטורייה לא תהיה כמו פעם.

נמש - הוא הסתיר את עצמו
מעיני קהל
ובכלל מכל זוג עיניים

לפעמים עבר, כדי להשיג מזון
או כדי להחליף גרביים

הוא פחד מעצמו, וחשב לעצמו
שכולם פוחדים ממנו
תמיד היתה בו איזו חולשה
או הצורך להגיע לפירושה
היה הופך לתשובה קשה
שזה ישנו ופתאום זה איננו

לא היה לו אח
או אפילו חבר
בעצם למעט הירח

הוא היה בודד, ודי חיוור
רק יוצא ומיד בורח

הירח לעומת זאת הקפיד
ערב ערב התייצב והופיע
וכולם אמרו "הוא פשוט להיט
הירח הזה עוד יפתיע"

וככה הם חיו האיש והירח
כל אחד בדרכו
הירח יוצא האיש בורח
הירח שר האיש צורח
הקשר בין האיש לירח, הלך והתפתח

וביום אחד, גשום ואפור
הירח איבד את הכל
לא יכול להופיע, מוכרח לעצור
לשכב ולשתות אקמול

ואז, שעה לפני ביטול,
של סיבוב הופעות לילי
ביקש הירח מהאיש הבורח
אני בצרות, ראשי קודח
רוצה לשכב, להתמרח,
אולי תעלה במקומי?

והאיש עלה, לא היתה ברירה
הירח הרי חולה
וכולם אמרו "לא רע, לא רע
הגיע, שיעלה".

וככה הם חיו האיש הירח,
כל אחד בדרכו
הירח יוצא האיש בורח
הירח שר האיש צורח
הקשר בין האיש לירח הלך והתפתח.
לפני 18 שנים
מר מתוק​(אחר) - כאילו הלילה בוער
ונועץ בי עיניים.
כאילו הלילה ניער
את שטיחי השמיים.
ואבק
הוא זרק
בעיני אוהבים,
אבק כוכבים.


עוד 104 צופים....
לפני 18 שנים
נמש - מעל הצמרות עדים העננים
כשהירח אל הגן מניד ראשו, נותן סימן
- "אפשר לשבת"
שם בפינה אותו ספסל
קלט את כל כמות הטל
והתרטב
- "תיקח מגבת"
אומר הלילה ושותק.

הלילה הזה,
שום סימן הוא לא נותן.
הוא מעוור, הוא מכוון
את התנועה בשלל גחליליות.
הוא מספר מעשיות
והוא חושב שילדים מאמינים לזה,
מן לילה שכזה,
כזה.

בחלונות כבו מזמן כל האורות,
ושתי עיניים ירוקות שולחות סימפוניות אנקות
סולם מינורי.
בביתני התינוקות
מיללים בהפסקות.
נצבט הלב
- "היי אמא, עורי"
אומר הלילה ושוכב.

הלילה הזה...

החלה רוח שורקת אלף מנגינות
חצר פניה מליטה, עוצרת את נשימתה
כי בא אורח.
הסהר מעגל את פיו
במן חיוך כל כך חביב
ומסתרק
- "אתה קירח"
אומר הלילה וצוחק.

הלילה הזה...
לפני 18 שנים
מר מתוק​(אחר) - הרים של קצפת
ממתקים ועוגות
ירח מפלסטיק
וילדות בלי שמלות
יושבים על ענן ושרים
הרוח צוחקת באגם ענקית
כן.
לפני 18 שנים
נמש - אני לא יודע איך
התגלגלתי עד לכאן
עם מנוע טורבו-דיסקו
אל הקשת בענן

ואמרו תהיה כאן שמש
ויהיו הכוכבים
תפאורה מפלסטלינה
אנשים וסיפורים

בצלחת מעופפת
מפזרים אבקת סוכר
בנתיב של הקצפת
הגולשים של המחר

לא יודע מה קורה לי
אני זז כמו קטר
מחושמל מהיקום
וגם הצל שלי מוזר

מנסים סופגניות
שמים ריבה זורקים סוכר
זה טעים כמו סוף שמח
וזה קצת נשמע מוכר
לפני 18 שנים
טמונה במסגרת - הבלוג שלך אחד לפני האחרון בדף
אם לא תעסה משו
הוא יצנח אל תהומות העמוד השני
והסוף- מי ישורנו ?
לפני 18 שנים
נמש - סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר
טוב יותר רע יותר...
משהו אחר..
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י