שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

טוב לי?

מרגיש.
רוצה לחשוב.
לפני 18 שנים. 28 באוקטובר 2006 בשעה 11:52

מה שמצדיק יותר מכל
את החלום, את הייאוש הגדול
את הידיעה שאין שום הצדקה
ואת חיפושה מחדש, כל דקה
היא העובדה הפשוטה, החותכת
שאין לנו בעצם לאן ללכת.




ניני - קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל...

(מה,
גם פה....)
לפני 18 שנים
מר מתוק​(אחר) - יוני, חבר שלי שעלה לכיתה ג' רק בתחילת השנה, מספר דבר נדוש, אבל אותי זה תמיד מצחיק:

למה ללכת עם מקל על הראש?
כי זה מקל עליך.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י