לפני 18 שנים. 12 בנובמבר 2006 בשעה 5:55
ומיכל אומרת, תודה רבה שנזכרת בי...
"מה קרה, העולם התהפך?"
ואני בדיוק פתחתי את הדלת לשני אוסטרלים שקפצו לביקור
והביצים כאבו לי, כי הם פגעו במנורה.
ככה זה שהולכים על תקרה.
ועכשיו מיקס תפוזים טרי:
לחזור לכאן שוב פעם
מר מתוק בפה הטעם
וליבי נסער כמו רעם
בא כאב.
לחזור לאותו קצב
מר מתוק בפה העצב
וניגון שבא כמו כוח
להמשיך.
וחיוך שנחבא, מחכה לשמש
החושך מהתל בך
לא עוד גל געגוע
זה הפעם לתמיד
אין מה להסתיר
ואין מה להפסיד
לא אתן אף פעם
שתקוותי תתחיל לדעוך
לא אוותר, אהייה מנצח
ואז אחשוב פתאום אולי
עד מתי לי עד מתי, אלחם?
זה כדאי?
כל זאת אזכור ואנסה, בחיי
.