טוב לי?

קראתי פוסט
על הקמצוץ שבקמצוץ
ורציתי להגיב

על עץ האגוז הגדל
מול חלוני
על עץ הדובדבן
שלשמאלו
רואים איך עבר הזמן. לא
עלי. מה פתאום
שיראו
עלי

פתאום התחלתי לצהול
כמי שיודע שלכל זמן ועת
לכל חפץ.

צעצועים אנחנו.
לא בפני אלוהים
אלא בפני עצמנו.

לא כל מה
שחלף - איננו
ולא כל מי שצחק לך
תרחק ממנו

הגורל הוא בוגדני
ולכן אקרא לו
שם זמני