לפני 19 שנים. יום שישי, 1 ביוני 2007 בשעה 21:55
ראיתי את מיכל שלי בוכה ליד השער
וחברה שלה, שיר, מלטפת את לחייה.
עברתי לידה בשקט, ופינטזתי בשקט.
אח"כ במכולת, קניתי קופסת שימורים.
בדרך נזכרתי בשיר
בין ארבע שורות.
לעולם לא אשכח איך
אותי צד
אותו צד
של אור על פנייך
פסס...נשמע קול פתיחת קופסת השימורים
ומתוכה הופיעה אילנה דיין.
"אבל זה לא יכול להיות.." צחקתי.
"עובדה" היא ענתה.