שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

??????????

הכל וכלום .. מילים .....
לפני 16 שנים. 12 ביולי 2007 בשעה 14:56

כאילו חלל ענק נפער בתוך הבטן .
החלל ריק מיתוכן . כל כך ריק שזה כל כך כואב.
והכאב הזה מזדחל לו לאיטו לגרון .. הופך לגוש חונק .
ונעמד שם.
לא נבלע ולא יוצא.

לפני 16 שנים. 20 ביוני 2007 בשעה 18:52

חזרתי מהקור מרגעי האימה והכאב
חלשה יותר
עצובה יותר
מרוסקת הרבה יותר
אבל כולי שלי ואין מקום בשלי הזה לאיש יותר ייתכן שלעוללם לא!

לפני 17 שנים. 29 בינואר 2007 בשעה 9:15

קולו הגיע אליה ממרחק , נשמתה נעתקה . היא חשה מחנק בגרונה וליבה נצבט מאימה .

היא הייתה שם בעבר וחוותה את הרוע . מאז חלפו ימים רבים וארועי החיים הסיתו את החוויה הצידה .

הקול הזה החזיר אותה לשם . בתודעה . גופה הגיב לקולו בזעזוע לא נשכח . כאילו הימים הפכו לרגעים קצרצרים .

הריחות העזים מילאו את נישמתה . ריחות הטחב . ריחות עזים של צואה ושתן . יא נרעדה מעוצמת הזיכרון.

פירקי ידיה מצולקות משרשרות הברזל . עדות אילמת על מה שחוותה באותו מרתף עינויים .

הכל החל בלילה חורפי . היא רק רצתה מעט חום אנושי . המחשב היה הכי קרוב אליה .

והיא נכנסה לצ'וטט כמו בעבר , שוחחה עם זה ועם ההוא . עד ש.. פנה אליה ניק שמשך את תשומת ליבה .
השיחה התארכה . היא חשה בנוחות בתוך השיחה , היא התגעגעה למגע . והוא נשמע אנושי עד מאוד .
הבטיח פגישה במקום ציבורי , לא לחץ רק העיר כבדרך אגב שהיה נחמד לחקבל חיבוק חם ביום קר.

זה הספיק . היא קבעה איתו . התארגנה במהירות . תוך כדי שמשכנעת את עצמה שלא יקרה כלום .
ופעם אחת בחיים צריך לעשות משהו בספונטניות .

היא יצאה אל הרחוב נכנסה למכוניתה הקטנה ונסעה למקום המפגש עם המון חששות אבל עם הרבה אומץ להדוף את החששות .

היא החנתה את מכוניתה במקום שקבעו . הביטה לצדדים ממתינה לאורות הפנסים שלו.
והן הופיעו אחרי דקה בדיוק מולה אורות מסנוורים בתוך החושך.

הרכב נעצר , דלת נפתחת , גבר גבוה יצא מתוכו , ופסע בצעדים מדודים לכיוונה . היא הביטה בו .
חולצה לבנה ג'ינס כחול , מגף עור שחור ,
נראה על פניו נאה ,
הוא התקרב לחלון מכוניתה , היא פתחה מעט , הוא לחש את הניק שהשתמשה בו, היא חייכה ,

פתחה את דלת הרכב נעמדה מולו . שריקת התפעלות נפלטה מבין שפתיו . את ממש יפה הוא לחש ,
הפתעת לטובה . אנחנו הולכים להנות .
תנעלי את הרכב הוא אמר כשאחז בכף ידה .היא נעלה בצייתנות , הוא אחז בכתיפה בעדינות והוביל אותה אל פתח הפאב.
בכניסה נעצר לפתע סב אליה ואמר בקול רך . אני זקוק לחיבוק החם ביום הקר .

היא הביטה בו חייכה , התקרבה בגופה אל גופו . הוא עטף אותה בזרועותיו . והיא הלחישה את חששותיה , הוא נעים הליכות היא לחשה לקול הפנימי שלה . הכל בסדר . אני במקום בטוח.
הוא שחרר אותה מהחיבוק והוביל אותה פנימה לפאב.

הם התישבו בכסאות הגבוהות מול הברמן . הוא הזמין וויסקי עם קרח . היא ביקשה כוס קולה .
הוא חייך אליה אחז בכף ידה ולחץ בחום , אל תחששי ממני בבקשה .

לא חוששת רק מעדיפה בלי אלכוהול . כרצונך יקרה הוא לחש.
הם שוחחו מעט רקדו מעט , היא חשה בטוחה . הוא לא התרחק ממנה .

כשחזרו ללגום מהמשקאות . משהוא לא ברור קרה . היא עדיין לא זוכרת איך בדיוק קרה כשהתעוררה באותו מרתף חשוך .
היא ל זכרה דבר. מלבד היותה עקודה ערומה על צלב בתוך המבנה הקר שריחו הרע הביא אותה לבחילות נוראיות.


{קשה לי להמשיך כעת , אמשיך יותר מאוחר}

לפני 17 שנים. 18 בינואר 2007 בשעה 18:53

הכעס בעיניו שילח ניצוצות שורפות . מילים לא נאמרו , אבל התכווצתי פנימה לתוך גופי .

רעד אחז בי טילטל אותי לכל כיוון . ידעתי שהפעם הגדשתי את הסאה . והעונש יהיה אכזר וכואב .

שעות כורעת על ארבעותיי עיניי בועות ברצפה דמעות זולגות , שוטפות את לחיי ומתנכזות לשלולית.

השקט שלו השקט הזועם .. תצעק! תצרח! תכה! תצליף! העיקר תגיב אני מתחננת בלי קול .

שומעת את צעדיו הולכים ושבים בחדר , ואז כבה האור . החושך עטף אותי ואיתו הבדידות והעלבון.

כל הלילה כולו לא העזתי לנוע כאבי השרירים היו בלתי נמנעים . התאבנתי מושפלת כואבת מאוכזבת

והכי נורא מאכזבת .

השמש החלה לזרוח אורה כאב וצרב לעיניי . המתנתי ללא תנועה וללא תנומה לקולות מהחדר .

ואז שוב שמעתי את צעדיו מתארגן לבוקר . זרימת מי הברז . התלבשות , צעדים קרבים אליי לא

העזתי להרים את ראשי .

ואז הקול קולו של האדון האדון שלי . הערב את תקבלי את עונשך . אני רוצה אותך נקיה ואת יודעת

איך אני אוהבת אותך נקיה לי ! ותמתיני להוראותי!

הדלת נפתחה ונסגרה . אני ניסיתי להתנועע להתרומם וכשלתי כאבי השרירים מלילה שלם ללא

תנועה קרעו אותי בכאב חד .

אט אט התגלגלתי למקלחת התקלחתי הורדתי את שאריות הלילה מגופי הדואב .

התנקתי בדיוק כפי שהאדון אוהב ורוצה . התלבשתי ונשכבתי במיטה כשאני מקפידה לקרב לאוזני את

הסלולרי קרוב קרוב למקרה שהאדון יתקשר אליי .

אחרי כמה שעות שינה . צלצול הסלולרי העיר אותי . עניתי . קולו של האדון נשמע ברקע . הערב יגיעו

לביתינו 8 חברים שלי למשחק קלפים .

את תערכי את השולחן . תדאגי לכיבוד . שתיה . וכל מה שצריך וכל זה כשרק חוטיני על גופייך .

ואת משרתת אותנו בזחילה על 4 . וכשארמוז לך להיכנס לחדר , תשכבי במרכז המיטה ותמתיני

להוראות .

ידעתי בתחושותיי שהלילה הזה לא יהיה לילה קל . הערב הגיע . נכנסתי לתוך החוטיני . ירדתי על

ארבעותיי ובזחילה שרתתי את חבריו של אדוני . מושפלת כמעט ערומה . חשתי כמו צעצוע מין .

אצבעות נגעו וחדרו לתוכי . הערות נזרקו באוויר . ואז החל המשחק . וכל "תשומת הלב" עברה ממני

לקלפים , מבט בעיניו של אדוני וסימון להיכנס לחדר . הוא התרומם מכיסאו ונכנס אחריי .

תשכבי על המיטה קיבלתי הוראה . נשכבתי הגנבתי מבט לעיניו . קור עז היה בתוכם ,

הוא קשר אותי לדפנות המיטה . היום את פרס למנצח , הוא אמר בקול מלא קור , הבטתי בתחינה

שפתיי לחשו בלי מילים סליחה . אך הוא הסב את גבו ויצא מהחדר . דמעות בעיניי כבר לא נשארו

תחושת הזמן נעלמה ממני . לפתע קול תרועה ושמחה הגיעה מחדר האוכל. מחיאות כפיים נשמעו .

ואז צעדים ודלת חדרי נפתחה . עצמתי את עיניי בחוזקה . והדמעות שטפו את עיניי כאשר חברו בעל

את גופי ללא רחם , גמר והתרומם ניקה את עצמו ויצא להמשיך את המשחק . לילה שלם זה אחר זה

בועלים אונסים את גופי עד דק .. ואז השקט עטף אותי לתוכו .

האדון נכנס שחרר את כבליי . לכי להתנקות הוא אמר בקול חלש . התרוממתי לאט ניגשתי למקלחת

התנקתי . התנקתי בגופי ובנפשי . יצאתי מהמקלחת התלבשתי לאט כשעניי נעוצות בעיניו .

אנני יודעת מה חיפשתי שם . אבל הקור נעלם . אחזתי בידי את התיק הקטן שלי . אמרתי היה ונגמר!

הסתובבתי ויצאתי מחייו ומחיי.





לפני 17 שנים. 21 באוקטובר 2006 בשעה 19:16

הגעגוע כמו פצע פתוח שמעליו מטפטפים טיפות מלוחות.
ניסיתי בכל כוחי זה לא ממש עובד.
רציתי עד סוף הגבולות והם סגרו אותי בתוכם.
נשארתי בשלולית מעופשת מלאה דמעות מלוחות וגעגוע אין סופי.
ואולי רק אולי אם היינו עושים צעד או שניים שונים אולי רק אולי זה היה נראה אחרת.
אבל את הגלגל הענק אי אפשר לסובבב לאחור עוד.
תם הזמן התאדו הרגעים.

לפני 17 שנים. 14 באוקטובר 2006 בשעה 17:25

לא אהיה נשלטת שלך. ולא כלבה שלך. ולא אסכים גם לא בשבילך אהוב להיות משהו שאני לא!

לפני 17 שנים. 14 באוקטובר 2006 בשעה 17:21

צועדת בלעדייך .. צעד צעד בודקת רחוק ממך ימים לא קלים .
אתה מחביא אותי מהעולם שלך מסרב בכל תוקף שהאור יאיר את דמותי.
ואני מתרחקת ונשאבת חזרה אלייך.
לא לזמן רב.
כי אתה לא רוצה אותי שם .
ואני מגלה לאט לאט כמה אתה מתרחק וכמה זה יעשה לי טוב הריחוק.

לפני 17 שנים. 8 באוקטובר 2006 בשעה 8:37

הכאב שבריחוק חודר לתוכי פוצע .
חודר לעומק הוויתי פיזית
כאב דוקר . דופק עד הלב פנימה.
אתה חסר לי . השיחות החיוכים אפילו הויכוחים אולי הם הכי הרבה .

אלמד לאט לאט לצעוד שוב לבדי . בלעדייך. או ... ש.... לא.

לפני 17 שנים. 7 באוקטובר 2006 בשעה 20:14

מרומה חשה בתסכול .

אהבתי רציתי לתת את כולי ויותר.

התאכזבתי . מלקקת את פצעיי המדממים.


אוהבת אותך דום .. אבל מאוכזבת................. אתגבר גם עלייך: (

לפני 17 שנים. 5 באוקטובר 2006 בשעה 19:37

צלצול הטלפון מקפיץ אותי. אני עונה וקולו נשמע חזק וברור. דמדומית בעוד שעה אני מגיע ואני מאוד כועס אבל מאוד מאוד כועס. ואני זקוק לפורקן והפלא ופלא את צריכה עונש . והתאום ממש מדויק. סרקאזם נשמע בקולו וליבי החסיר פעימה מפחד. כן דום עניתי חלושות.
צליל החיוג חדר לתודעתי והעיר אותי . מה אני עושה עכשיו ?

רעיון צץ לי בראש. מיד אירגנתי את הבית בדיוק כמו שהוא אוהב . פתחתי את ארון " מקרי חרום שלי" שלפתי משם בקבוק שמפניה משובח ביותר 2 גביעים. שלפתי קופסא עם בגד שרכשתי לפני זמן רב והיה מונח ללא שימוש. עד הרגע המתאים ולדעתי הרגע הגיע. ערכתי על השולחן מתאבנים . הצתתי נרות ריחניים ופיזרתי בכל הבית . המעמתי אורות . הסטתי וילונות. הבטתי סביב הכל היה מושלם . מלאתי אמבט הזלפתי לתוכו שמנים ארומטיים. הכנתי חלוק רחצה לבן ופרוותי.
נעלי בית לבנות נעימות בדיוק במידתו. הדלקתי את המוסיקה הכי חרישית ונעימה שמצאתי. התקלחתי בדוש קילוחי המים הרגיעו מעט את געש דמי. נשארו עוד מספר דקות לא רב. התנגבתי במהירות התלבשתי בבגד ה"מיוחד" . גררתי כיסא לפתח הדלת . התישבתי והמתנתי. נושמת נשימות עמוקות .להרגעות.

הדלת נפתחה . הוא נעמד בפתח כולו מרשים בגובהו בשריריו בחזותו . הוא הביט סביב . עיניו פגשו בשלי. התרוממתי לאיטי .. {עכשיו אני חייבת להפגין את כל קישורי המשחק שלי אחרת אבוד לי}
ניגשתי אליו. נעמדתי מולו קרוב קרוב ולחשתי בקול הכי סקסי שיכולתי לדלות מתוכי. ברוך הבא אדוני . הטיפול הוזמן ושולם מראש עבורך . ברשותך הצטרף אליי.
הוא הביט בי מופתע . שום שריר לא זז אצלי הרצינות השטלתה עליי לחלוטין. צעדתי צעד קדימה והסתובבתי אליו . מכאן אדוני בבקשה עקוב אחריי. הוא הביט בי שוב מחפש את הזיק המוכר בעיניי . ואני מתאפקת. כל כך מתאפקת . מסובבת את גופי וממשיכה לצעוד מקשיבה בדריכות לצעדיו העוקבים אחריי. הובלתי אותו לאמבט . הפשטתי אותו לאט כפתור כפתור פרמתי בחולצתו .
בליטוף על חזהו הורדתי לו את החולצה. מקצועית לחלוטין . התכופפתי מעט פרמתי את כפתור מכנסיו. הכנסתי את ידייפנימה לתוך המכנס וליטוף רגליו משכתי את המכנס מטה. הרמתי את המכנס כיפלתי אותו ברוגע הנחתי בצד.וחזרתי לטפל בתחתוניו . לאט לאט הורדתי אותם . איברו המגורה הזדקר מולי. באיפוק שעלה לי בהמון בריאות התעלמתי מהאיבר שכל כך אהבתי.

התרוממתי מולו . מפנה את את עצמי הצידה ומצביעה על האמבט הריחני שהמתין לו.המוזיקה זרמה באוויר . הוא נכנס לאמבט. התיישב ואני נכנסתי כשפניי מול גבו. הרמתי את ספוג הרחצה מלאתי אותו בסבון נוזלי ריחני . ושפשתי את כתיפיו בתחילה בעדינות. ואט אט השפשופים התחזקו.שפשפתי את כל גבו. שטפתי בהמון מים חמימים. עסיתי לו את הרכות . ואת קודקודו. העברתי באיטיות את אצבעותיי על פניו . מרגיעות בעדינות.
עיניו נעצמו. בלאות. התרוממתי לאט . ניגשתי לחדר האחר מלאתי כוסית בשמפניה המשובחת . ושבתי לאמבט. הגשתי לאדון שלי . הוא אחז בגביע השמפניה הביט בעיניי בתודה. ואני שבתי ונכנסתי לאמבט הפעם מקדימה כשפניי מול פניו .ספוג הרחצה בידי ואני משפשפת את חזהו לאט ובהדרגה חזק יותר.

את ההמשך תנחשו"-)