לפני 18 שנים. 21 באוקטובר 2006 בשעה 19:16
הגעגוע כמו פצע פתוח שמעליו מטפטפים טיפות מלוחות.
ניסיתי בכל כוחי זה לא ממש עובד.
רציתי עד סוף הגבולות והם סגרו אותי בתוכם.
נשארתי בשלולית מעופשת מלאה דמעות מלוחות וגעגוע אין סופי.
ואולי רק אולי אם היינו עושים צעד או שניים שונים אולי רק אולי זה היה נראה אחרת.
אבל את הגלגל הענק אי אפשר לסובבב לאחור עוד.
תם הזמן התאדו הרגעים.
