לפני 17 שנים. 5 במאי 2007 בשעה 21:13
כשהייתי קטנה היה לי מן מגנט כזה שהיה תלוי על משקוף הדלת של החדר שלי, היה מצוייר בו צפרדע עם כתר על הראש ומעל היה כתוב:
BEFORE YOU MEET THE HANDSOME PRINCE
YOU HAVE TO KISS A LOT OF TOADS
אתמול נשקתי מישהו, מישהו שאני אפילו בקושי מכירה, פגשתי אותו פעם ראשונה אתמול אחרי שיחות טלפון של שבועיים, בשדרות רוטשילד התנשקנו רגע לפני שנכנסנו לבית הקפה.
אני יודעת שלהתנשק כ"כ מהר עם מישהו ועוד בבליינדטייד זה נשמע די מוזר ואנשים ירימו גבה אם אספר להם שהתנשקנו בערך אחרי 10 דק', לכן לא סיפרתי.... אבל משהו בתוכי רצה לצאת מהשבלונות הרגילות של פגישות עיוורות מעיקות, לעשות את זה לא שגרתי. לקום בשישי בבוקר ללבוש את הבגדים הכי יפים, להתאפר, להתבשם ולנסוע לתל אביב, להכיר מישהו שמאוד רצה והזמין.
על כמה צפרדעים אני אבזבז את הנשיקות שלי עד שאכיר את הנסיך האמיתי?
היום בבוקר קבלתי הודעה כי "היה דייט מדהים אבל זה לא מתאים...." ולאחר הזיקוקים של אתמול הרחתי רק את ריח העשן.. התיישבתי על רצפת אותו החדר, המגנט כבר הלך לאיבוד מאז אבל את המילים הללו לא אשכח. הייתי אז קטנה מכדי להבין את עולם הנסיכות, הנסיכים והצפרדעים שמקרקרים באמצע ומפריעים ופוגעים ואולי גם לימדו אותי כמה דברים על עצמי. אני יודעת שהוא היה רק צפרדע שנכנס לאוסף הצפרדעים שכבר היו, אני יודעת שכנראה טעיתי כשנתתי לו לנשק אותי כ"כ מהר בלי לבדוק טוב טוב את הכתר... יהיו כאלה שיגידו שזו בעיה שלי הרי אני ילדה גדולה כבר, לא?
התמימות הילדותית שלי כנראה לא נעלמה, זה בסדר להתנשק בייחוד אם זה עושה נעים אבל נורא רציתי לקוות, האמנתי שאולי הפעם זה יהיה אחרת.... ועכשיו קבלתי סטירה כואבת ועוד מאיזה קרפד מכוער.
לילה טוב ול"ג בעומר שמח...
