סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

החיים כקוץ

אני אותו אני
אבל אני כל כך שונה
בוגר יותר
מבין יותר
לא מבין כמעט כלום
ורק אותך אני מחפש
מחפש פו ושם
ואולי יום אחד, בקרוב מאוד, אמצאך ואוכל לעמצך לליבי.
ביתי היפה ,האבודה. שלא נולדה לי.
לפני 17 שנים. יום שישי, 6 ביוני 2008 בשעה 22:16

היא תלויה מידיה רגליה מפוסקות אצבעותיה בקושי נוגעות ברצפה

גופה המתוח ללא רבב

שערה השחור מגיע לכתפיה הדקות

התחת הקטן שלה מעוצב כאגס קטן ועסיסי

אני מורח על גבה מאלחש משפשף היטב שיספג

לוקח מחט ודוקר קלות לראות האם יש תחושה

אין שום סימן בעורה הלבן והחלק לתחושה כל שהיא

שאול אותה האם היא חשה במשהו

היא בקול עדין אומר לא

לרגע זה חלמתי להגיע

באתי מולה עם הסקלפל ביד, רעד עובר בכל גופה הענוג

לוחשת תחתוך אותי בבקשה תכאיב לי

אני ללא תשובה וללא קול הולך מאחוריה ומעביר בעדינות את ידי האוחזת במאכלת

לאורך גבה

חתך דקיק מבין השכמות ועד מותנה הצר

הדם מטפטף לאיתו

ואני מלקק

היא מתחננת תחתוך אותי בבקשה תכאיב לי

ואני נהנה לי מדמה שניגר ומתחנוניה לכאב שאיני מספק לה

לא הפעם

הפעם ההנאה הצרופה היא מתחנוניה לכאב שאינה מקבלת


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י