קיר מחשבות

אז…הייתי מעורב בתאונת דרכים, ממנה יצאתי עם רגל וצלעות שבורות, כבר כמעט חודש בהחלמה ועוד 3 שבועות  עד שיורידו לי את הגבס מהרגל ואוכל לחזור לחגוג.

הייתי אמור להיות עכשיו אחרי שבוע מסיבות ומרתפים בברלין, אחרי ה Gegen, אחרי הסימביוטיקה, אחרי האינסומניה והברגהיין (אין כמו לרדת על ברכי ולמצוץ זין ובזמן הזה לקשקש בבאטפלאג זנב כלב, בתחת חשוף במסיבה שאומנם מאפשרת את החופש אבל אינה פליי או פטיש בהגדרה)….

ובינתיים, הדחף נאגר ונאגר, מתעצם בתוכי, מאיים להתפוצץ,הדחף לרדת על 4, להתמסר, להיות כלי, צעצוע, שישתמשו בי, יעשו בי כל שרוצים, ישפילו, יפעילו, בין ארבע קירות או במקום פומבי… , אני כל כך הולך להתפוצץ אחרי הורדת הגבס ב 8/8…. כל כך…. פאק.