I remember when I was 10 years old at my primary school in Scotland. The teacher, miss Simmons used to walk up and down the isles of desks in the classroom with her thick leather belt in her hand. One time she sat down beside me and laid her belt along the top of my desk. She told me to just carry on doing my work. After a few minutes she looked at me and asked me, "What do you think I thought of your homework?". I thought for a second and replied, "Was it ok?" Miss Simmons then said, "Well actually it was dreadful. Do you know what I do with boys that hand in dreadful homework?" I replied, "No miss". She then said, "Well take a look at what's lying along the top of your desk. That's a good clue ". I looked at the thick leather belt that was split into two tails at one end. (I now know it's called a Tawse) I gulped and replied, "They get the belt ". Miss Simmons smiled and said, "Well done boy. I think you should follow me to the front of the class ". The rest of the boys and girls were listening in and they all watched as I was asked to hold my hands out, one on top of the other. I then received 6 of the best and after the last stroke I burst into tears. I was told to go outside into the school corridor and come back in when I had stopped crying. After about 20 minutes I was ready to re-enter my class. I sat down and the girl opposite me asked to see my hands. I showed her them . They were both bright red and swollen. I will never forget that day
spanking
בעיקר פנטזיות...אני כל כך מתגעגע להרגשה שכל מגע בעור החם רק מעצים את הכאב, על הבושה והמבוכה שלהביט לך בעיניים שהשוט עוד בידייך ופני אדומות מבושה, רק חיבוק יאסוף את כל רסיסי השבר, שאני מרגיש עכשיו מתאפק שלך להוריד דמעה. הכאב הנפשי גדול בהרבה מהפיזי למרות שכל מגע כואב.
תצווי עלי להתפשט, ותשאירי אותי לכמה דקות לבד בחדר קריר ומנוקר.
אעמוד ערום על ראש מורכן מבויש כשידי מגופפת על איבר המין שלי
אעמוד קפוא וארעד מעט מקור ומהתרגשות
תתקרבי אלי לאט בצעדים בטוחים
"כמה אתה מקבל את פניי?!"
תשאלי בקול עדיין מלטף ונעים, בעוד אני מנסה להבין מה לא בסדר בעמדתי
ופתאום
סטירת לחיי חזקה במיוחד תפלח את האוויר ישירות לפרצופי.
אעמוד המום מהכאב וההשפלה הטינטונים באוזן יתגברו אבלע רוק, ארכין מבטי אל הריצפה וכמעט שאזיל דמעה.
עוד סטירה מצלצלת תונחת על הלחי השניה
לא אבין על מה חטפתי.
"הידיים שלך לא נוגעות באיבר המין שלך !"
ושוב אני בולע רוק מתאפק שלא לחשוב על הכאב, ההשפלה הזאת של הסטירות בהפתעה גרמה לי לזעזוע.
אני מעז להרים מעט מבט עדין לכיוונך.
את באחת, מסמנת לי בתנועת יד קלה, לרדת לרצפה.
אעמוד על ארבע כשמבטי לעבר כף רגלך, את תהיי יחפה נקיה ויפה,
"אתה יכול ללקק אפס מאופס"
ארד עם פני לכף רגלך המטופחת והריחנית אלקק ואמצוץ אצבע אצבע.
אעבור גם בין האצבעות כל שלא אפספס שום מקום.
מפעם לפעם שאיכות העבודה שלי תרד, כבודה, תצליף בי בשוט כך שאפחד ואהיה תמיד דרוך וחד.
לפעמים אגנוב מבט מפוחד לעבר הכיסא עם הקרש, בכל פעם שאסיר את מבטי, הגבירה תכה בי בחזוקה
כך שלא אעז לסטות מהדרך של העינוג שלה. זאת תהיי בחירה בין יצר הסקרנות לבין כאב השוט על סטייה מהדרך.
בשר ישבני יהיה אדום מלא חברבורות וסימנים מפגעי שוט של כבוד הגבירה, נשמתי תתהדק ואנחות הכאב אחר כל מכה, אך יהיה אסור לי להשמיע את קולי כשאני מענג את הגבירה
אלא אם הורשתי לכך על מנת לשחרר מעט כאב מגופי.
"גש ושכב על הגב אל מתחת לכיסא, אסלה שלי"
את תצווי בקול סמכותי
"כן הגבירה" אענה בקול רועד ומפוחד, כשאשכב, אשחק לרגע עם איבר מיני בתנועות של אוננת, את תבחיני בנעשה. ומיד כתגובה תכי בי במכות נמרצות עם השוט
לכל עבר בגופי, תוך שאת נוזפת בי על היותי נתון להוראותייך, ועל כמה שאני אפס שלא מסוגל לענג ולהתאפק
"פתח את הפה אני רוצה להשתין בתוכו"
אחרי רצף המכות והנזיפות את תשבי על הקרש כשפי פתוח וראשי מכוון, ולפתע זרזיף שתן מהבהב ריחני וחם ינחת בתוך פי, אבלע את רובו, זה יהיה מעט קשה
אך בכל זאת אצליח, את תעמדי, לראות את התוצאה, וכמובן שתבחיני בשלולית השתן לצדי את תשבי בשנית ותצווי עלי לנקות אותך עם לשוני
בתחילה אלקק את הישבן הלח שלך, אעבור בין לחיי ישבנך כך שיהיו יבשים ואט אט אגיע למקדשך שאת נוזפת בי ומאיימת עלי במכות שהשוט בידייך.
אנקה אותך היטב,
ולבסוף תצווי לעלי להסתובב עם פניי לשלולית השתן עם כף רגלך
תדחפי את פרצופי אל תוך השלולית כשאני עם הלשון בחוץ.
www.muir-academy.co.uk/index.html
אספר קצת על הטיול לצפון אנגליה ועל בית הספר עם שיטות חינוך של פעם.
נסעתי לפני שנתיים וחצי לצפון אנגליה למקום שנקרא הירפורד
שם יש מן כיתהשמדמה כיתה בית ספר משנות החמישים.
הבית בעל שני קומות שבקומה השניה ישנם את חדרי התלמידים מיטות קומותיים ומשחקי ילדות.
גם באמבטיה ישנם משחקי מים וציורים שקצת גורמים לך להרגיש להיות ילד
התלבושת: חולצה לבנה מכופתרת ומעליה סריג אפור בהיר
מכנסיים קצרים עד הברך בצבע אפור
גרביים ארוכות אפורות נעלים שחורות .
הבנות היו עם חצאיות ותלבושת אחידה התלמידים היו בתלבושת אחידה.
יום הלימוד: התפרס בסך על יום שלם , לכל תלמיד היה יומן שבו אם חטא או נענש מורה הייתה רושמת אותו. לאחר 3 רישומים שיחה בחדר המורה. (מפורט בהמשך) אחרי ארוחת הבוקר, נכנסנו לכיתהלקול הפעמון אחרי שני טורים בדממה ובסדר מופתי כזה שיאה לחינוך האנגלי. נשארו עומדים עד שהמורה הייתה מגיעה לכיתה. בעיניים קרות בחנה אותנו כשאנחנו בעמידה זקופה ומפוחדת.
לאחר אימת המסדר, התחלנו לשיר את המנון בית הספר.
כשלא ידעתי היטב את המילים נאלצתי לעמוד בפינה עם הפנים לקיר
קצת משפיל להרגיש להיות ילד שנענש מול אחרים.
שיטות החינוך:
מלבד עונש העמידה, היו עונשים גופנים שונים כגון הלקאה על כפות הידיים בסרגל או בtawse
כיפוף על כיסא ומלקות בישבן.
ובאמת למי שהתנהג שלא כפי חוקי בית הספר היה נאלץ לעמוד עם הפנים לקיר לחכות לפגוש את המורה בחדרה ולחטוף כהוגן על ישבן חשוף בתחילה על מנת לחמם את הישבן זה היה עם כף יד חשופה ולאחר מכן הגיע הקיין שלפעמים רק מלשמוע מעבר לדלת את קולות המכות ואת אנחות הכאב הייתה מבין שהינך חייב לישר את התנהגותך (החשש של כל תלמיד)
בקצרה ומתמצת
אשמח לענות על כל שאלה.
בוקר טוב יקירתי , אולי בא לך לזיין אותי עם סטראפ און היום?" "כן יקירי, איך זה שלא סיפרת לי קודם שאלו רצונותייך? בכל זאת, אני אעשה זאת רק אחרי שתצליף בי קצת!"
לא לכולנו דו שיח כזה יהיה כל כך קל לביצוע. למעשה, לרובינו לא. לרוב אנחנו נבוכים מהפנטזיות שלנו , לרוב הן מלוות אותנו שנים על גבי שנים, ואנחנו בטוחים שמשהו לא בסדר בנו. אם אנחנו כבר כן משלימים עם גורלינו הסוטה, אנחנו בטוחים שאנחנו היחידים בעולם ולעולם לא נמצא פרטנר לסודות המין הכמוסים שלנו.
אז איך בכל זאת מגשימים את הפנטזיה, ומדברים בלי להיפגע מהחשיפה? ואיך מדברים על זה עם פרטנר קבוע ואיך עם מזדמן? והאם בכלל לדבר על זה? לשאלה "האם בכלל?" התשובה שלי פשוטה - תמיד! כל עוד זה במסגרת החוק ובהסכמה אין שום סיבה לחסוך מעצמך את הנאות החיים, במיוחד שחיים רק פעם אחת. וכמה שזה אולי נשמע נדוש - ככה זה נכון.
בהתחלה, כשרק התחלתי להיחשף לעולם המיני ורציתי לבלוע את כולו בהתנסויות לא היתה לי בעיה להחליף פרטנרים. כך גיליתי שדווקא פרטנר מזדמן יכול להיות פיתרון מושלם להתחיל להיפתח, להתאמן על התגובות ולבדוק האם זו באמת פנטזיה שבא לכם לממש או שעדיף להשאיר אותה לאוננות בלבד. הרי את הסטוץ שלנו - וזה לא חייב להיות סטוץ של לילה אחד אלא גם סוג של קשר נוחיות - אנחנו לא מפחדים לאבד. מקסימום, אם לא תאהבו את התגובה, לא קרה כלום ואתם יכולים לעבור לאדם הבא. החשוב הוא באמת ללמוד מכל ניסיון חשיפה כזה, ולהבין שאמנם אתם מספיק פתוחים לממש את הפנטזיה. לא כולם נמצאים באותו שלב או אותו ראש.
הדרך היותר טובה למציאת שותף למימוש היא האינטרנט. שם, כאשר אין פנים וזהות אנחנו לא מתביישים ללכת לחדר שהמכנה המשותף שלו הוא הפנטזיה שלנו. כמה דוגמאות: "צעיר במבוגרת", "דרושה צייתנית", "מזיינת גבר בתחת", "אורגיות", "חולה ורופא", "כלי ענק" וכו'. מול המסך אנחנו לא מתביישים לשאול ולדבר על החוויות המיניות, והרבה יותר קל להיפתח. אני למשל יצאתי עם כמה קשרים רציניים טובים מכל העניין, שהתחילו משיחה על סקס ונגמרו על החיים.
אבל מימוש הפנטזיה הופך לבעייתי יותר כאשר מדובר בבן/בת הזוג לחיים. ונכון שהמצב האידיאלי הוא כשמדברים על הכל , עושים הכל וחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. אבל מה לעשות, ובמציאות המצב שונה. הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו נבוכים לבוא ביום בהיר של שמש ולנהל שיחה על איברי מין.
במקרים כאלו צריך לנקוט בגישה יותר מעודנת ורגישה. הדרך הכי טובה לבדוק תגובה של אדם היא דרך ההומור: פשוט זורקים בדיחה לאוויר ובודקים את התגובה של האדם מולך.
למשל, "תראה איזה מגפיים מהממים קניתי, בא לך אולי ללקק אותם?". אם יש צדק בדברייך, לפי התגובה שלו תוכלי לזהות אם יש על מה לדבר. סביר להניח שהוא יהיה נבוך, אולי יגמגם, אבל אולי הוא יפתיע אותך ויבצע. אם לא, אז זה סתם יעבור עם חיוך ובדיחה טובה.
הדרך האחרת היא "שאלת החברים והחברות" הישנה. הרי תמיד אפשר להשליך כל נושא מביך על החבר'ה. לדוגמה, "אתה לא תאמין מה יואל קנה לאביבה ליומולדת - ויברטור!", או "חבר שלי בא היום לעבודה עקום לגמרי. מסתבר שכאב לו החור של התחת מאתמול בלילה". גם כאן תוכלו לבדוק את התגובה של הפרטר שלכם. האם יהיה ניצוץ בעין, או שתקבלו גיחוך וציניות.
אם אתם נוהגים לראות יחד סרטי פורנו, אתה יכול ב"טעות" לשכור איזה סרט על שלישיות. גם במקרה כזה, או שהיא תבין את הרמז וזה ידליק אותה , או שמקסימום תגיד שכנראה הקלטת לא שייכת לעטיפה.
הדרך הנוספת והרומנטית יותר, שאגב הייתי ממליצה לכל הזוגות בלי קשר לסקס, היא להתכתב. שמתם לב שלפעמים הרבה יותר קל להגיד :"אני מתגעגע" ב-SMS? אז יש הרבה דברים שאפשר להגיד בכתיבה וקשה להגיד אותם פנים מול פנים. אפשר לאמץ את דרך הכתיבה כנתיב תקשורת מאוד חיוני, גם לפנטזיות, ווגם כדי להזכיר פעם ביום באימייל קצר כמה אתם אוהבים.
ותמיד תזכרו: אם לא תעיזו, לא תיהנו. ולדברים האלו ממש אין שידור חוזר