לפני 20 שנים. 16 בנובמבר 2004 בשעה 18:31
יום שלישי היום,ולמרות שהשמיים קצת קודרים ,קצת אפלים ,הדברים מתבהרים לי כל רגע קצת ,בכל רגע חולף אני מתוודה אל מול אמת .
עומד איתן מול תהיות חולפות ואוסף טיפות טיפות של שאלות זולגות מבין שבריי הזכוכיות .היו צורמות עיניי בגלל השתקפות השמש בהן,היום לא. רצות מחשבות לאי שם- רצות ונעצרות ברגע מסוים. מזג האויר בחוץ קצת משתהה ואני כמוהו מגיע לשם ועוצר,בודק עצמי בתוכו.השמש מציצה בין העננים ואני כמו עכבר
גלקטי די צנום ,אזלה ידי מלהבין אותה ,אז מסתגר בקור עצמי.חום מחדיר בי מוטיבצייה,קור לוקח אותי לשם...
איפושהו בין מסקנות מרחיקות לכת על שהיה ואבד ,לבין תהיות פנימיות על חיי,אני מאבד את התוכן ומה שנשאר הוא רק ניתוח קר על דרכיי,דרכים שאותן אני בחרתי,בחירה חופשית.
ישנם אנשים שלא יבינו את האובססייה לגלות ולהבין,לדעת ולהווכח באמת.
ישנם אנשים שיעדיפו לשמוע את האמת מאדם שעד היום סמכו עליו במלוא האחוזים ,שיגיד להם את האמת ,שיאמת אותם מול הנורא מכל,סביבתם .ואולי אף גרוע מכך -הם עצמם.אותם אנשים ,נבונים ככל שיהיו ,תולים עצמם מול דעתם שלהם עצמם,אבל אולי הם רק צריכים לשמוע את הסיבות לכך מאדם אחר,אולי הם רק צריכים חיזוק כי את עצמם הם לא מצליחים לעודד,לחזק.
אולי הם שופטים עצמם במידה יתרה של ביקורתיות,ואולי ההיפך,אולי אין להם סבלנות לעצמם,כלפיי עצמם.
תוך כדי התהליך הם מתחזקים זה ברור,בין שאלותיו של איש עלי עצמו ,טמונה גם תשובתו,עקב כך אולי חיזוק נחוץ...אוזן קשבת חברה תומכת,מקבלת.
אותו אדם הופך לכלי לא במזיד,רק לא תמיד.הזמן הוא בן זונה בוגדני.
ומידה יתרה של ספקנות מותירה צללים גם לאחריה,גם לאחר התשובה ,אפילו בתום הוידוי ובסוף תהליך ההפנמה.
כמו אדם שנלחם במפלצות פרי דמיונו עוד משחר ילדותו,כך גם בלש ,או חוקר במשטרה,מתעורר כל יום מחדש על מנת למצוא את מנת חלקו בערוב אמת היום.
הזמן הוא מנייאק חולני.
החיפוש אחר אמת הוא תמידי ,המסקנות לוקחות אותנו למקומות צרים דוחקים ואימתניים ,הרצון טווה לנו דרכנו ואותו אנו מסכנים בנצח שאלותינו.. סיכון שהרבה אנשים שמחים להיות בחלקו.והמסכנות מנת חלקו של עד.
יגידו נצח לא קיים..בחלק מסויים של שיחה ,בקצה מסויים של העולם,בפינה קטנה,עם סימנים מוקצנים של גבולות ברורים ומסקנות אי שם.
רחוק אני מלעשות הכללות בחיי היום יום,שונא רכילויות אפילו יותר משקרים,מתעב גבולות ,ומיצר על רגשות עולם שלם סביבי,עולם שלם שבי כה ציני ועל מה??
קח דוגמא בלוג(לכל אותם אנשים שקוראים אנא סילחו לי שאני פונה אליו ולא אליכם ,אתכם אני לא מכיר,והוא מתלונן על כך שאני לא מספיק שם בשבילו כמו שהוא מכיל אותי)ולדוגמא:
חודשים אני פה בכלוב ,נכנס יוצא נכנס יוצא,קורה את שכותבים פה.
הספקתי להכיר חלק מן האנשים ,לשמוע את דעתם וחוויותיהם שלהם,
חלק ממאמרים ,סיפורים ,שירים,חלקם פנים מול פנים,נוכחתי להכיר חברה יוצרת,אוהבת ,תומכת ,מפרגנת.אך בכל זאת חברה סגורה ומסוגרת שמעמידה קריטריונים נוקשים לגביי המשקיפים אותה,חברה בתוך חברה .
חברה ששומרת על ערכיה וערכיה שומרים עליה,חברה שפורצת גבולות ,אך מטיבה כל כך להגדיר אותם מראש.
אני לא מכיר את האנשים באמת ,אין ביננו יחסים קרובים ,אבל יודע שישנם אנשים שמדברים הרבה דרכה,מוציאים דעתם דרך שפתיה.
אולי החברה הזו שתלטנית מטיבעה ,אולי האנשים בה.אולי הכלוב מכיל בתוכו הרבה מחבריה,ועל כן החוצפה,(כן כן ,חוצפה) להשתמש בו או יתרה מכך בכלוב לשם מערכת סינון.ואני לא לוקח דוגמא מהמקרה האחרון.
אולי ישנם הסכמים חסויים, סודיים, בין כמה חברים בה המנסים לשמר על ערכיה,אך עצם היותי חבר בכלוב לא משכנעת אף אדם או שום מסמך סודי שאני קיים,או כלל נחשב.
אל תבינו אותי לא נכון ,אני לא קוטל או יורד ,אין לי הערכה עצמית נמוכה או שום דבר כזה ,אני באמת נתמך בעיקרון חופש הפרט ודרך עיקרון זה אני מרגיש זילזול,וגם אם לא בי עסקינן ,הדחף הוא לשלוט.ומה אוכל לפרוק מול אותה
חברה לעגנית וביקורתית,כיצד מישהו יפרה אותה.
ואותם אנשים "קטנים" מושפעים.ואותם אנשים צדקניים מושפעים ומתחזקים דרך צדקותיו של אחר,דומה,לא בהכרח מוסמך לכך.
אין לי שום כוונה לחפור פנימה ויתרה מכך,אני לא מאמין בזה,חוסר גבולות או עודף גבולות,אם החברה מחליטה ,על החברה להיות פתוחה לקבל ,להקשיב ולהפנים.
אנשים פה נצלבים,מועלבים,נקטלים ונדחקים לפינות.בעיקר נדחקים.
על פי רוב יוצא שהנשים הן שמחזיקות עול החברה עליהן,ואת החלטותיה. אך אל לנו להתבלבל בין נשלט ושולט.מותר, אבל הדרך אל חברה צדקנית אינטימית ופתוחה עוד ארוכה, ערכים משתמרים כשיש מי ששומר עליהם ועוטף אותם בדרך ברורה ומותרת.בפתיחות.
,אם נבריח ונקטול אנשים שאופיים אינו עומד בקריטריונים,הרי לנו כלוב של חיות שלכל חייה ישנו מעמד.ובשפתם הם מרביצים דעתם ועקרונותיהם לאחר .שאינו דובר בשפתם.
אז אם בכלוב של חיות מדובר ,נא לעמוד גם על נקודה זו. וכלוב של חיות הוא לצורך העניין אינו גן חיות.נא לאמוד נקודה זאת.
ישנם אנשים שצרכיהם הם עיסוקם,אותם אנשים משפיעים. אתם אנשים משפיעים .קחו את זה בחשבון.(גם אתה בלוג).
אנחנו כולנו נשלטים ,בין אם לא בידי זה ,אזי בידי אחר.זה טיבעו של עולם.והכלוב לא מושלם ,לא היה לא יהייה.
זה משחק וצריך ללמוד לקחת חלק ממנו.אם מישהו לא מסכים איתי הוא יכול להגיד ,מבחינתי הוא חייב להגיד.
כדי שלא יקרה מה שקרה ב-67.
מה שקרה ב-91.
מסקנות מסקנות ,ואין איש בבית...
זונה של עת.וחומר כתיבה.
משחק של מבוגרים,ועוד קצת חומר למחשבה.
משחק של שולט בלי גבולות,מדחיקים אותה לפינה חשוכה.
משחק חולני,בעיתים נראה כמו משחק בחול.
פינה של שליטה.
כל טוב..
נתראה מחר או בכלל.
