סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יחסים אינטנסיביים !

מה שבין או ובין אה !
לפני 19 שנים. 22 במרץ 2005 בשעה 1:33

עמוק,עשרות מיילים תחת האדמה ,
אי הצער שם נמצא,
מוקף נהרות לבה רותחים ,עשן ופיח מתמרים,
על אדמה חרוכה ,ללא צבעים , שדות יבשים של פחדים נפרשים,
בלב האי עץ ,גובהו עננים ,צמרתו כיסופים נכזבים,
גזעו חלול ,מדיף ריח לחלוחי,עטוי שכבת קוצים קמלים,
עוביו נמדד כאורך מסע של עורב ממוצע,אם היה בנמצא,כל חייו,
שורשיו ,כמו לא חשים הם בחולשה,חופרים עמוק בתוך הקרקע בדממה,
יום ועוד יום שנה אחרי שנה,
בעוצמתם האדירה פורצים השורשים,
דרך אדמה יבשה והלאה ,מקבעים את האי דומם למקומו,
אוחזים בו ,מכים בו ברצונו,
האי דרך העץ עומד איתן,והעץ נגד אבק הזמן,

בין נהרות לבה עמוקים ועודף כושל לחיים,
תחת מחנק ואפלה נאבקים בעלטה \

מסביב לו ,על אדמתו של אי רדום ,גמדי חול מתהלכים שפופים,
יצורים קטנים ודוחים,מהלכים אימים ,כבולים שרשראות תיל ,משרתים...
לא ברור מהיכן מגיעים ,אם ראית אותם ,אזי אינך עוד בין חיים,
תחת שליטתו המרה של אדונם הם נמצאים,
אותו יצור פלג גופו העליון נחש ,התחתון דמדומים.
מספקים הם את רצונו של אדונם ,
בידיהם החרוכות ,הקמלות,
מניעים גמדי החול גלגלי שיניים חורקים,צורמים,
ביגונם מניע כוח נסתר, מעלה מעלה בעמודי תווך מפלדה הם נישאים
לכיוון החיים.
אוזניהם אטומות ,של הקוצרים ,גם אם נולדו שומעים ,נצרבו איבריהם הפנימיים.
פיותיהם כאילו לא קיימים.
נקבים ללא כל תכלית ופיגמנטים לא ברורים .
אלפי מעלות מעל האפס ועדיין לא ברור אם הם בכלל מזיעים,
בין חשכה ועלטה מתקיימים ,עובדים,מניעים צירי גלגלים ,דוהרים.
לא אוכלים לא שותים ,נושמים פיח ואפר דרך זימים בצדי צוארם הכהים.
שליטם,ידו ארוכה ,ועינו עוד יותר ,מטיל אימים על גמדי החול הקטנים,
בנהמות קורעות בשר ,מהדהד להם בין הורידים.
מהר זה לא מהר מדי ,וחזק זה בטח שלא.
אז תמיד יש יותר מהר וחזק עוד יותר.אולי זה המוטו שלו.
רק הוא מבין ויודע את קיומם ,רק הוא מטיל ספק בעבודתם,
אם הוא רק יודע מה הם עושים ,בלעדיו הם כלל לא עובדים.
גמדי חול זניחים.
על מה שאפשר לדבר ,עוד ידובר,
אך גם נמלה תפחד מאותו אכזר,ולכן דרך זמן שאול הכל יסופר.
הסוד הוא בשקט ,על מנת ישמעו זעקות ופחדים,
הזמן הוא השבר שאותו הם פורצים.
מה מעל או מעבר אף אחד לא יודע,
מעבר נקרא על מנת ידעו קיומם ,מיתוס אכזרי,אגדי.
מיותר.
בין נהרות לבה עמוקים ועודף כושל לחיים,
תחת מחנק ואפלה נאבקים בעלטה .

אי הצער הוא מקום נורא אך ,
עדיין לא הגענו לטירתו הנוראה של העריץ
היושבת על צמרתו של זרע הזועה.

venus in our blood​(שולטת) - מקום כל כך עצוב להיות בו, להרגיש בו .
אני כמעט בטוחה שגם גמדי חול זניחים מרגישים !
מיהו אדונם ? מיהו אדונו של אי הצער?
אולי צריך לשלוח אל האי הזה איזו פייה טובה או שדונית שובבה שתסדר שם קצת את העניינים:)
מהיכן נולד אי הצער ?
ובכלל, מתי יהיה הפרק הבא ????
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י