בלום

נפתח בחדשות טובות:
כל חמש שנים מצטמצם שבוע העבודה שלנו בכשעתיים. התחזיות כבר מדברות על תקופה שבה נשיג את כל צרכינו באמצעות שבוע עבודה קצרצר ובמאמץ קטן ביותר. העיסוק העיקרי יהיה ההתמודדות עם שעות הפנאי המרובות. ולחדשות הרעות: התקופה הזו תתחיל רק באמצע המאה הבאה.

איך יראה לוח הדרושים בעוד חמש עשרה שנה? לא תמצאו בו ביקוש רב לאנשי מחשבים גם לא לפקידי בנק. מנגד, תתקלו בדרישה עצומה למומחים בתחומים כמו: ננו-טכנולוגיה, מיקרו-מערכות, אלקטרוניקה מולקולרית, מציאות מדומה, חומרים חכמים והנדסה גנטית.

העתידן ד"ר דוד פסיג מאוניברסיטת בר-אילן עוסק - יחד עם עתידנים אחרים בעולם - בחיזוי המגמות של שוק העבודה העתידי. התחזיות הן תוצר של כארבע מאות שיטות מדעיות שונות שבעזרתן מנסים לשרטט את העתיד בכל התחומים האפשריים. פסיג: "היום יש כחמשת אלפים מקצועות רשומים, שלכל אחד מהם יש הגדרות. בכל עשור משתנים כעשרים אחוז מהמקצועות. אחדים נעלמים, ואחרים מוגדרים מחדש. בתוך חמישים שנה מהיום מרבית המקצועות שאנו מכירים ייעלמו או ישתנו ויוגדרו מחדש".

היכונו לביאת הרובוטים:
המאה העשרים התאפיינה בירידה חדה במספר העוסקים בחקלאות. אבל גם שיא הגל התעשייתי כבר נמצא הרחק מאחורינו. מאמצע המאה העשרים ניתן לראות עלייה תלולה במספר המועסקים בתעשיות המידע ובשירותים.

לדברי טל סופר, חוקרת בכירה במרכז הבין תחומי לניתוח ולתחזית טכנולוגית ליד אוניברסיטת תל-אביב, גם בשנים הקרובות יימשך המעבר מייצור לשירותים ותתחזק המגמה של מעבר לעבודה מהבית. "עד אלפיים וחמש אנחנו מדברים על חלוקה גסה של כשמונים אחוז תעשיות שירותים (מחשוב, בריאות, חינוך, מקצועות חופשיים וכו') ועשרים אחוז תעשיות ייצור (טקסטיל, חקלאות, תעשיות כבדות וכו')" היא אומרת. ירידה חדה במיוחד תחול בתחומי החקלאות, הטקסטיל, תעשיות הרכב וכו'. מנגד, בעיקר בגלל התבגרות האוכלוסייה תעלה הדרישה למקצועות בתחום השירותים הפרה-רפואיים. למשל, טיפול בקשישים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, אחיות למיניהן, טיפול סיעודי ועוד.

בטווח הקצר עדיין נזדקק לאנשי היי-טק. את השינוי המשמעותי הבא - בסביבות שנת 2010 - יחוללו הרובוטים והאוטומציה. הרובוטים יטפלו בקשישים, ינקו בתים (אולי) ויתפסו את מקומותיהם של העובדים האנושיים. תחילת המאה הבאה, מסביר ד"ר פסיג, תתאפיין גם בפריחה אדירה בשירותי הטלקומוניקציה - תקשורת לווינית, כבלים, טלפונים וכו'. האינטרנט יוסיף להתעצם, והתקשורת הבין-אישית תתנהל ברמה שלא הכרנו עד היום. מוצרי האלקטרוניקה של העידן החדש יזהו תקלות בכוחות עצמם ולעתים אף יוכלו לתקן אותם. גם תעשיות המזון יתחילו לנצל ולהשביח מאות ואלפי זנים מהצומח שהיום אינם מנוצלים. רבים מנותני השירותים, ששרותיהם יינתנו בעתיד באמצעות מערכות תקשורת יעילות, ייעלמו או יתמעטו במידה משמעותית: סוכני נסיעות, סוכני ביטוח ומתווכים אחרים.

בתחילת המאה הכפיל את עצמו הידע האנושי אחת לשמונים שנה. לפני עשרים שנה - אחת לחמש עשרה שנה, ולפני עשור - כל חמש שנים. כיום, המידע בעולם מכפיל את עצמו כל שנה וחצי. ההערכה היא שבשנת 2010 יכפיל המידע את עצמו כל שלושה שבועות עד חודש וחצי. השינוי הזה מוביל אותנו לקו הבא, שיהיה דומיננטי בחמישים השנה הבאות: עיסוק בתעשיות ידע ולא במידע.

רובוט זעיר ירפא סרטן
עד היום היתרון היה בידי מי שיש לו נגישות למידע, והוא יכול לסחור בו ולספק שירותים סביבו. בעתיד היתרון יהיה רק בידי מי שיהיו לו המיומנויות לנתח את המידע ולארגנו במשמעות חדשה, בזמן אמת. כי המידע עצמו יהיה זמין לכולם בזמן אמת. לדוגמה: "בעבר נזקקנו לברוקרים שישבו בבורסה ואמרו לנו מתי עולה ויורדת מנייה", אומר פסיג, "היום כל אחד יכול להתחבר לבורסה ולקבל את המידע הזה בזמן אמת. היתרון הוא אצל אלה שנותנים - בזמן אמת - משמעות ופרשנות למידע, אלה שמנתחים את המידע ומוכרים את הניתוח שלהם, כמה שיותר מהר".

הגל הבא יתאפיין לא בהיי-טק, אלא בהיי-סיינס:
פסיג מביא שתי תעשיות עתידיות כאלה כשהתחזיות טוענות שהן ישנו את פני האנושות: חומרים נבונים וננו-טכנולוגיה. למשל, בטון החש בבקיעים ומתקן את עצמו, בדים המשנים צבע וצורה כמו זיקית, כבישים המתחזקים את עצמם, ואפילו מושב אסלה המוסר מידע על חיידקים שרובצים עליו. החומרים האלה קיימים כבר היום. תעשיות שייעשו בהן שימוש יהיו נפוצות בתוך עשרים שנה. זה פרק הזמן שבו רוב החומרים יהיו נבונים.

הננו-טכנולוגיה, אומר פסיג, תשנה את התרבות האנושית כולה: "בעתיד נוכל לקחת מולקולה, להיכנס אליה ולהזיז בה אטומים ממקום למקום. כתוצאה מכך יתקבלו שפע אדיר של חומרים חדשים בעלי תכונות שכלל לא חלמנו עליהן. זה נשמע כמו מדע בדיוני אבל כבר היום עורכים באוניברסיטאות ובמעבדות מחקר בעולם מחקרים וניסיונות בננו-רובוטים רפואיים, שיתפקדו כתרופות. למשל, רובוט זעיר מפרוטאין שיוחדר לתא סרטני, יתקן את גרעין התא ויישטף החוצה".

התחזית היא שייצור מסחרי של מולקולות לצרכים שונים יתחיל ב- 2010; תיקון תאים - ב- 2030; וננו-מחשבים עם זיכרון של מאות ואלפי טרה-בייט (טרה - אלף מיליארד) בגודל של חוד מחט - ב- 2040.

נחפש משמעות לחיים
לקראת אמצע המאה העשרים ואחת תגיע לשיאה פריחת המדעים החדשים. יותר ממחצית מהמועסקים יעבדו במקצועות הללו. יהיו הרבה מאד מקצועות שכיום אין להם שם, למשל, טכנאי ננו-מולקולרי, הנדסאי ביו-מולקולרי, מהנדס חומרים נבונים. ייעלמו כמעט לחלוטין נגרים, עובדים בתעשיות מכניות כבדות, בתעשיות העץ וכו'.

הדרישה הקטנה יותר לעובדים, הניצול המרבי שלהם, והשינויים הדחופים בהגדרות המקצועיות, יובילו לכך שכל אדם יעבוד בכמה חלקי משרות, ויבצע כמה הסבות מקצועיות במשך חייו. פסיג: "הזמן הפנוי יגדל, ובמקביל ישקיעו האנשים משאבים נפשיים גדולים מאד במתן משמעות לקיומם. יפרחו תחומים כמו פילוסופיה, פסיכולוגיה, דתות, משמעויות קוסמולוגיות וכו'. רבנים, יועצי דת, פילוסופים ושאר אנשים, שיוכלו ליצוק תוכן קיומי לחיינו יהיו בעלי המקצוע המבוקשים ביותר.

תלמידים לנצח
כל המומחים מסכימים ששוק העבודה של המאה הבאה יחייב הכשרה מתמשכת. אלה שירצו לשרוד יהיו חייבים להיות תלמידים לנצח. הדפוס הזה ייצור מערכות שלמות להכשרה מקצועית משלימה לעובדים.

בטווח הקרוב מאד, מבהירה טל סופר, כדאי ללכת לכיוון הטכנולוגי. "השוק משווע לבוגרי הנדסה, מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה, פיסיקה ודומיהם - תחומי לימוד שמהווים בסיס טוב מאד להשתלב בהרבה מאד מקצועות אחרים". בגלל העבודה בכמה חלקי משרות, מסביר ד"ר פסיג, חייבים להשתלם בכמה תחומים שאינם משיקים זה לזה. ככל שהמיומנות תהיה רחבה יותר, כך כוח המיקוח של העובדים יהיה גדול יותר. פסיג: "אני לא אומר מה ללמוד אלא איך לחפש. דבר ראשון, אסור להסתפק רק בתואר ראשון. דבר שני, יש ללמוד מקצוע רוחב שיעניק כלים: כלכלה, מנהל עסקים, מחשבים. צריך לחשוב על התחומים האלה כאמצעי וככלי עבודה, ולא כעל מקצוע שנעסוק בו. למשל, רבנות לתואר ראשון ומחשבים בתואר שני או משפטים ופיסיקה".

עיסוקים עתידיים
מה יקרה בתחילת המאה הבאה למקצועות שאנחנו מכירים?

·
מחשבים:
העתידן ד"ר פסיג: "הדרישה להם תלך ותרד. אבל אנשים אינם מודעים לזה. היום אנחנו דוחקים בסטודנטים להיות מתכנתים - ובעוד 20 שנה כבר לא יידרשו מתכנתים באותם כמויות כמו היום. התוכנות יתכנתו את עצמן. רק עוד שני עשורים וכמעט כל המתכנתים בארץ, כמו הפועלים במפעלי הטקסטיל היום, יהיו מחוץ לשוק העבודה. היום מקצוע המחשבים עומד בפני עצמו, אבל בעתיד כל עובד יהיה גם איש מחשבים. בדיוק כמו שאני כותב היום על מעבד תמלילים ולא מזמין קלדנית, כך כשאצטרך תוכנה אקח תכנה מיוחדת שמתכנתת תכנות, ואוציא גרסה שהולמת את צרכיי המיוחדים. שוק העבודה יזדקק גם לפחות אנשי חומרה, שתהפוך להיות הרבה יותר ידידותית. היום הדבר הכי 'נכון' הוא ללמוד מחשבים, אבל בכלל לא בטוח שמי שסיים היום את לימודי מדע המחשב ימצא עבודה עוד 20 שנה".

·

מנהלים:
השינוי הבולט יהיה בגישה. לא נכנה אותם מנהלים, אלא "מנהיגים": עד היום מנהלים היו אלה שהיה להם ניסיון רב יותר מהכפופים להם, ולכן הם קיבלו סמכויות. בפועל, ככל שהמנהלים מתקדמים, כך הם יודעים פחות ואלה שמתחתם יודעים יותר. בעתיד תפקיד המנהל יהיה לא לנהל אלא להנהיג, כדי שאלה שיודעים יותר יעשו את מה שהם עושים בדרך יעילה ובתיאום טוב יותר. המנהל לא יהיה סמכות מקצועית, אלא מנהיגותית. היום כל חברה מודרנית זקוקה לשכבה של עשירית מהאוכלוסייה שתעסוק בניהול, בהנהגה ובייזום. במחצית הראשונה של המאה הבאה כל חברה, ארגון ומוסד יהיו זקוקים לשכבת מנהיגים שתהיה שליש מהאוכלוסייה. נפח ההנהלה יגדל. הטכנולוגיות ינסו לשחרר את צווארי הבקבוק של הבירוקרטיות שמעכבות את קבלת ההחלטות. הצפי הוא שיהיו צוותי ניהול או אשכולות ניהול, ולא מנהלים בודדים. ייעלמו המנהלים ששומרים את הקלפים קרוב לחזה. אלה שימשיכו בדרך הזאת יפילו שאולה את המערכות שהם יעבדו בהן. בפועל, קבוצות גדולות של אנשים יקבלו ביחד את ההחלטות תוך שיתוף פעולה מרבי.

·
רואי חשבון:
תמיד יזדקקו להם, אם כי הרבה מהפעילות של רואי החשבון תיעשה באמצעות תכנות אישיות בבתים על-ידי האזרחים עצמם. לכן רבים יהפכו ליועצים ויקדישו הרבה פחות זמן לחיבור דו"חות.

·
עורכי דין:
יותר ויותר מהמידע, שהיה נגיש פעם רק לעורכי דין, יהיה זמין לכל אזרח. אנשים יהיו מודעים יותר לזכויותיהם, והגישה לממסד ולהליכים השיפוטיים תהיה קלה יותר. מגוון רחב של פעולות מסורתיות של עורכי דין יתפוגג. למשל, חתימה על חוזי שכירות ומכירה או ייצוג בערכאות נמוכות.

·
רופאים וכוח עזר רפואי:
אלה יהיו מהמקצועות המבוקשים ביותר ב50- השנים הקרובות. כוח העזר הרפואי יצטרך להיות מקצועי יותר, בעיקר בגלל השתכללות השירותים הרפואיים. הרבה מהפעילות השוטפת של הרופאים תיעשה על ידי שירותים ממוחשבים ומקוונים. למשל, יהיו תכנות חכמות, שאנו נגדיר להן את הסימפטומים לבעיה והן יורו לנו איזו תרופה לקחת. רופאים רבים יותר ישתלמו ברפואה המשלימה. מגמה נוספת: הרופא העתידי יהיה יותר יועץ, שמשלב את המידע הרפואי יחד עם ערכים תרבותיים. הוא יזדקק לשיקול דעת אתי בסוגיות מאוד קשות: גנטיקה, השתלות, דרכי טיפול, סגנונות חיים ועוד.

·
יועצי השקעות:
"האזרח הקטן" הופך להיות משקיע ממוצע. השקעות שנסמכו עד היום על תחושות בטן ילכו ויתמסדו. יהיו הרבה סוגים של יועצים - החל מיועצים מקוונים, דרך רשתות תקשורת, וכלה במשרדים קטנים שמתמחים בסוג מסוים של אנשים ושל השקעות.

·
נגרים:
יהפכו להיות אומנים. ממש כמו שנפחי הזכוכית הפכו לאומנים. החומרים החכמים יחליפו את העץ, שצפוי להתייקר מאד, והשימוש בו ישתמר רק בזכות ערכו האומנותי.

·
פסיכולוגים:
"אני לא מאמין שיהיה תחליף לפסיכולוגים האנושיים". אומר פסיג, "אולי הם לא ייקראו פסיכולוגים, אלא ספיריטואלים למיניהם, יועצים מנטליים ועוד שמות שונים, אבל הצורך בהם לא ישתנה".

·
חשמלאים:
קווי החשמל יהיו בתוך האריחים, החיבורים יהיו יותר נבונים, אבל עדיין הפקת האנרגיה החשמלית והטיפול בה יהיו עתירי עבודה, ועדיין נצטרך אנשים שיגיעו הביתה כדי לטפל בבעיות שמתעוררות.

·
עובדי בניין:
העבודה בבניין תהפוך לעבודת ראש ולא עבודת כפיים. עובדי הבניין יצטרכו להכיר את החומרים הנבונים ולדעת לטפל בהם בצורה נכונה.

·
מהנדסים:
פסיג: "מהנדסי העתיד יהיו רב-תחומיים - לא רק מהנדסי חומרה או בניין. המהנדס יהיה ביו-פיזיקאי או ביו-מולקולרי. תרד הדרישה למהנדסי המכונות והחשמל של היום".

·
חקלאים:
בתחילת המהפכה התעשייתית כ80- אחוז מכוח העבודה הועסקו בחקלאות. היום רק כ10- אחוזים. בעתיד הקרוב ירד השיעור ל5- אחוזים. מעט מאד אנשים יאכילו מיליארדים באמצעות חקלאות מתוחכמת.

·
נהגים (מוניות, אוטובוסים):
פסיג: "היום הנהגים הם אנשים שיושבים מול ההגה ועושים במקומנו עבודת כפיים. בעתיד הנהג יהיה נבון יותר ויידע להשתמש במאגרי מידע בזמן אמת כדי להוציא אותנו מהפקקים".

·
מוכרים, זבנים בחנויות:
נתח גדול מפעילות הקניות יעבור לרשתות מקוונות, ואז גם יהיו זבנים מקוונים. אחדים מהם יהיו סוכני מידע ממוחשבים. בכלל לא נדע שמהצד השני נמצאת דמות ממוחשבת.

·
טבחים:
אחד המקצועות שיפרחו בעתיד. האוכל יהיה הרבה יותר מאוזן ובריא. תעשיית המזון תעשה שימוש במגוון רחב מאוד של מוצרים מזינים. הטבח יצטרך להבין היטב במולקולות ובכימיה ולפתח באמצעותם טעמים חדשים.

·
עובדי בנק:
פסיג: "להם אני קורא אובדי בנק. הרבה מאד מהפעילות הבנקאית תהפוך להיות אוטומטית וישירה. יהיו הרבה פחות פקידים בבנקים. התהליכים הבירוקרטיים יהיו הרבה יותר פשוטים ויצריכו הרבה פחות ידיים עובדות".

·
פוליטיקאים, נבחרי ציבור:
נבחרי הציבור היום, לפי פסיג, הם עסקנים חסרי ניסיון שמנהלים מערכות ענק. בעתיד יקומו מוסדות הכשרה לפוליטיקאים: "נפסיק לראות משוחררי צה"ל שמתחילים לנהל עיר ענקית. בתוך כ15- שנה מהיום ייעלמו העסקנים".

·
מורים, מרצים:
אחד התחומים המתפתחים ביותר. המין האנושי זקוק ליותר השכלה ולכן זקוק ליותר מורים ומרצים. היום המעמד שלהם נראה לא איתן, אבל בעתיד הוא ילך ויתחזק. בעולם המודרני של תחילת המאה הבאה החינוך יהיה סעיף ההוצאה הגדול ביותר בתקציב הלאומי. המורים והמרצים יהפכו ליועצי משמעות למידע ולא רק למתווכי מידע, שאותו ניתן להשיג בקלות. הם אלה שיעניקו לפריטי מידע משמעות יישומית, שנכונה לאותו זמן ולאותו מקום.



[u]

אופטימי...???...