שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בלום

עשר בלילה, הפרחים נוקשים
מחיאת כף, צליל
בא והולך במקום ריק
בחור שחור, מחיאת כפיים
עשה את מחיאות הכפים בסופה
בדלת דו צדדית, בחור דו צדדי
ירח מלא ביניים של תשע
באמבטיה שטופה בחומץ
ירח מלא בוער במקום
מגדלי עשן הרוח מסובבת
עשה את מחיאות הכפים בסופה
בדלת דו צדדית, ב-חור דו צדדי
האהבות הנכזבות
הן האהבות הנצחיות
הולך לישון עם כלום
מחר היום הפוך
נוסעת אניה לתוך מסלול של פוך
עשר בלילה, הפרחים נוקשים
מחיאת כף, צליל
בא והולך במקום ריק
בחור שחור מחיאת כפיים
עשה את מחיאות הכפים בסופה
בדלת דו צדדית, ב-חור דו צדדי.
שיעול שהוא גיהוק
תופס בין הסדינים
שפה שהיא גמגום מוחקת ציורים
האהבות האדירות
הן האהבות הבלתי אפשריות
ומאז שירו בי בארץ אחרת
אני מרגיש כל כך רע
אין לי תחושה.
האהבות הנכזבות
הן האהבות הנצחיות
-ריר-
לפני 17 שנים. 26 במרץ 2007 בשעה 22:44

ניחוח של אבטיך באויר?
אין אבטיחח?
קשה לי לדמיין אותו מתוק.
אבל מה זה משנה
מסניף ארומה של גרעינים,
הבהתיייייייייח.
ואיך זה תמיד קורה,
שדווקא מתאים שקורה,
שמלון מתיישב לי על הקצה.
שאני זועק
צורח.
הדום
מתוק
על הסכין.
והוא צורח לי כהד
תקח אותי,תפתח אותי,
אני אדום,אני מתוק,
אבל המלון הורדרד צהבהב...
מפריע לי ולו להתייחד,
תמיד מתערב.

בא לי על מנגו. (:


נוגה,תתפשטי.

venus in our blood​(שולטת) .... - אני דווקא אוהבת את החורף.לא הנוכחי. אלא חורף בכלל.
אל תדאג, אוטוטו יומהולדת. ואז קיץ.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י