סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אופק

לפני 15 שנים. 25 בדצמבר 2008 בשעה 16:54

אין זה דבר פשוט במיוחד כאשר תוהים האם צומת ליבה תוקדש לך שוב. שם באחרונה נוסף ליד שמה. אני תוהה האם זה מראה על נאמנות, ומה זה אומר. דברים תמיד לא היו רגילים עם זאת, היא יודעת לתת את המכות והם לרוב חדות (לשון).

אינני יכול להאשים אם לא תרצה להקדיש לי את אשר הקדישה לי בעבר. מביש לחשוב שהרגליים הקרות היו שלי. מביש מידי לעיתים. בפקחון עיניים אני יודע שאינני יכול להבטיח דבר, במיוחד שההיסטוריה מלמדת אחרת, אז איך אוכל לצפות ממנה למשהו.

איך היא תרצה לקחת אותי שוב. אני מגיע לכאן בציפיה לשמוע צליל נעים, מגיע ומתאכזב.

אולי בעצם אני לא רואה דבר? או רק שטויות?
מבולבלים... זה בסדר... אין רבים שיבנו על מה אני מדבר.

לפני 18 שנים. 22 באוקטובר 2006 בשעה 21:39

הב הב