המשך...
אז הקוביות הכתיבו שבוע וחצי של נעילה והותירו לי חלון הזדמנויות של יומיים עד לדגל האדום שבו אני צריך להיות נעול..
היא לקחה את זה צעד קדימה והתחילה לממש את הכח שנותן לה המפתח.
אי אפשר באמת להעביר במילים את התחושות שעוברות בי כשאני נעול, אחרי שלושה ימים של נעילה אני כבר שלה.. האיבר למטה נלחם להזדקף וגורם לי לרטט בכל הגוף בכל פעם שהיא רק עוברת לידי.. היא באמת לא צריכה לעשות הרבה, מספיקה הודעה קטנה ומתריסה במהלך היום ואמי כבר לא מצליח להתרכז בעבודה.. בבית אני עוזר יותר, קשוב יותר מפנק הרבה מעבר למה שהייתי בעבר.. והיא מרגישה את זה.. אוהבת את זה!!
היא שולחת משימות יומיות קטנות במהלך היום, מעין סדר יום כשאני חוזר הביתה:
תיקונים בבית ועבודות אחזקה שאני לא מגיע אליהן
סידורים
כלים, כביסה וגיהוץ היו בעבר דברים שלא חשבתי לתת עליהם את הדעת בכלל
עיסויים על בסיס יומי (או יותר נכון ליילי..)
והכל יוצא ממני ברצון, באהבה ובכמיהה אליה.
אפשר להגיד שהיא הייתה מאוד מרוצה משיתוף הפעולה שלי והעזרה שנתתי לה במהלך השבוע וחצי של הנעילה, לא נתתי לה סיבה להאריך את תקופת הנעילה, האמת שפחדתי שהיא תאריך ביום-יומיים ואז אצטרך לחכות שבועיים נוספים(!!!)
הגיע היום, הרגע המיוחל של החופש והיא אומרת לי שוב "אתה כל כך אחר כשאתה נעול!! אני לא מבינה למה אתה לא יכול להיות ככה ברגיל.. אני יודעת כמה שאתה מחכה לזה, אבל תן לי סיבה אחת לשחרר אותך.. מה זה נותן לי!? מבחינתי אתה צריך להשאר ככה.. באופן קבוע.."
-"מה? איך ככה!?" אני מתמם..
"ככה.. ככה!! נעול.. קבוע! תן לי סיבה אחת לשחרר אותך.."
-"מאמי שלי.. אי אפשר להיות נעול קבוע.. זה כל העניין, שיהיה גם פרס.."
"אז תקבל פרס ואז תחזור להיות פחות קשוב אלי ואצטרך לחכות עוד כמה ימים עד שזה יתחיל להשפיע שוב.."
ניסיתי לשכנע ופתחתי במגוון תירוצים, תחנונים וסיבות כדי להיות איתה, להרגיש אותה, כולי צמרמורות ורטטים רק מלחשוב על זה שאני אהיה איתה.
"תתחיל בעיסוי ברגליים, אחר כך גב תחתון.. נראה, אחשוב עליך.."
כמובן שקפצתי ומיד התחלתי במלאכה, שעתיים של עיסויי בכל הגוף כשאני מגורה בתירוף ומרגיש איך שהכלובון המתכתי סוגר ולא מאפשר לו להרים ראש, והוא נלחם.. מתפוצץ בו.. כבר מטפטף מרוב כמיהה ורצון עז להיות בתוכה.
בסוף היא מתרצה, שולחת יד ומביאה לי את המפתח.. אני כולי מסוחרר רק מלראות אותו ומושיט את היד כדי לקחת אותו ולהשתחרר מהתחושה המתכתית שמחרפנת אותי באיזור החלציים. היא מרחיקה ממני את היד ואומרת "בתנאי אחד" בנקודה הזו היא יודעת שאסכים לכל מילה שתצא לה מהפה..
-"מה שתרצי יפה שלי, את יודעת את זה.. מה שתרצי!!"
"אתה נועל את זה בחזרה עוד הלילה! לא בבוקר, לא אחר כך, ולא מעניין אותי כמה לא יהיה לך חשק או כוח.. אתה נועל את זה בחזרה הלילה!"
-" אין בעיה יפה שלי.. מה שתרצי, הלילה זה שלך.. מה שתגידי יקרה"
היא מתרצה, מחייכת אלי ומוסרת לי את המפתח.
אני ממהר לפתוח את הכלוב והוא מיד מתקשה, התחושה ממכרת, אי אפשר לתאר במילים.. מרוב שזה היה מיידי הגלוב הוסר אך הטבעת סביב האיבר נותרה כשהיא חופנת ולוחצת את בסיס האיבר והאשכים, כאב מענג ומגרה שמעביר זרמים לרגליים, אי אפשר להסיר אותה כשהאיבר במצב הזה, אני מוותר על לנסות להוריד אותה ומתחילים לחמם את האוירה.
לא עוברות 10 דקות ואני כבר מרגיש את נקודת האל חזור, מרגיש את האורגזמה מתפרצת בכל רגע.. עוצר את הקצב ומבקש רשות לגמור..
"אה אה... לא..." היא לוחשת לי באוזן..
אני מתחנן על נפשי ומסביר שאני לא מסוגל להחזיק יותר.. זה מתפרץ בכל רגע!!
"לא ולא.. אמרתי לך, אני לא מוכנה לחכות עוד כמה ימים עד שתחזור לעצמך.. אתה לא גומר היום.."
-" מה?? אבל... מה??? אני כן!!" מנסה להיות אסרטיבי ולשנות את דעתה
"לא אתה לא.. ואל תעצור, אני רוצה להרגיש אותך!!"
-" אבל מאמי.. אני לא מסוגל.. זה חזק ממני!!"
"אתה מסוגל ועוד איך, תשלוט על זה, אם תגמור יהיו לכך השלכות.." אני מתכווץ..
-" מה השלכות עכשיו.. מאמי דיי עם השטויות"
"שום שטויות, אתה נועל את עצמך הלילה וזורק קובייה 3 פעמים.. אתה תחכה עד שאני מסיימת מחזור.. הבנת? אם תגמור בלי רשות אתה תקבל עונש!"
אני מגורה בטירוף ורק לשמוע אותה מדבר ככה מטריף אותי עוד יותר ומגביר את הרטטים בגוף שלי לגבהים שלא הכרתי.
-"איזה עונש?" סקרן מה יש לה בשרוול..
היא מתקרבת ולוחשת לי באוזן"
"אם תגמור בלי רשות אתה תזרוק שתי קוביות 3 פעמים.." היא אומרת תוך כדי שהיא מעלי ואני לא מצליח לשלוט בעצמי ובאורגזמה המתפרצת שהייתה מעוצמה וגבהים שלא חוויתי הרבה זמן..
היא קופצת מהמקום,
"שיט! שיט!! למה!! למה גמרת?? אוףףף!!! אתה תשלם על זה!!!"
ואני מותש כאילו עברנו סשן של כמה שעות
אנחנו מנקים את עצמנו ואחרי כמה דקות האיבר כבר רפוי עם הטבעת שעדיין סביבו.
נראה שהיא כועסת, היא באמת מאוכזבת מזה..
"תנעל את עצמך, עכשיו!! אתה לא נרדם ככה, עכשיו!! ותוציא את הקוביות מהמגירה..."
