-"בבקשה, אני באמת מצטערת..." היא יורה לכיוון שלי ואני לא מאמין שהיא אמרה את זה, לא שומעים ממנה סליחה בכל יום..
-"אני לא הייתי צריכה להגיב ככה... פשוט לא רציתי שתפתח ציפיות, לא רציתי לפתוח לך, כי בא לי לשמור אותך ככה למלון.. בפעם הקודמת כשלא הייתה נעול בחופשה הרגשתי שאני לא נהנת! אני רוצה שיהיה לנו כיף.. לא התכוונתי שזה ייצא לנו ככה... די, מאמי, סליחה" היא אומרת תוך שהיא נוגעת בכולי ואני מרגיש איך אט אט אני הופך לחמאה מהמילים ומהמגע שלה..
-"מה אתה רוצה מאמי... מפתח? בוא... הינה, קח.. הוא נמצא בארון, במדף האמצעי בין הבגדים.."
אני מסתובב אליה במבט מאיים...
"משוגעת אחת!!! את רוצה להתגרש??? כי אם כן, זה בדיוק המסלול!! אל תעשי את זה יותר!!"
היא מתכוונת מולי ומהנהנת בכניעה (אני לא באמת נשלט, יותר מתחלף אבל איתה זה לא יהיה ואני קולט שהקטע הזה מדליק אותי ממש..)
אני משנה מוד כי אני עלול להרוס את הדימינמיקה שבניתי במשך די הרבה זמן.. אני קולט בעצם שהיא ניסתה להיות "רעה" אלי כמו שאני מבקש אבל זה יצא לא לא טוב...
"לא, אני לא רוצה את המפתח... לא ככה!! ואני אומר לך שוב, את המלכה שלי, את מחליטה, מה שתרצי-זה מה שיהיה...! רק לא ככה.. לא לשבור אותי, אני פגיע כשאני נעול, מעין תופעת לוואי כזו, לא יודע להסביר לך ( היא לא רגילה ממני להתנהגות ריגשת כזו, היא רגילה למשענת חזקה ואני די נשברתי הפעם..) את צריכה להיות יותר רגישה אלי בדיבור כשאני ככה ואני צריך גם לעשות כאן שיפור.. אם את רוצה אותי נעול, תביאי לי נשיקה כזו (תופס את את הפנים ודופק לה צרפתית, מתחכך בה, נוגע בא, מדליק אותה ומרגיש איך היא נמסה לי בידיים) ואחרי שכבר הכנסת אותי למוד, תגידי לי 'אה אה אה.. לא חמודי, מספיק לך... אתה נשאר נעול!" אני רואה במבט שלה שזה הדליק אותה, היא הבינה..
-"סבבה... לך תביא את המפתח.. עכשיו!! אני חרמנתי ואתה תשלם על זה!"
לא יכול להסביר במילים מה קורה אחרי שהשתחררתי, אבל לדעתי זה היה הסקס הכי טוב שהיה לנו ב 8 שנות נישואים!
הדברים שיצאו ממנה, האנרגיות, הקולות, הרגשיות! היא הטריפה אותי!!
תוך כדי אני עוצר בכל פעם שאני מרגיש את נקודת האל חזור... ואני אומר לה שיש משהו כזה שמתלבש על האיבר, כמו קונדום (מנסה לתאר את הדברים ב ורה ונילית) עבה.. ועם זה לא צריך לעצור כל פעם בכדי שהגבר לא יגמור... אפשר להמשיך עד הבוקר... כי הוא לא מרגיש כלום, ומצד שני היא מרגישה פי 10 יותר!!"
-"לא מאמוש, אתה יודע מה אני חושבת על זה.. אין כמו הדבר האמנתי..!" היא אומרת תוך כדי שהיא נועצת בי ציפורניים ונועצת אותי בתוכה..
"את מפסידה, זה יותר מהדבר האמיתי, זה בנוי מאוד דומה רק מהונדס טוב יותר! את יכולה להנות יותר, להרגיש יותר, לגמור יותר וכל זה בלי לחשוש בכלל מגמירה ללא רשות... כי מתחת לזה לא מרגישים כלום"
-"וזה לא מבאס להיות איתי ולא להרגיש כלום!?" היא תוהה בקול.
-"לא, ניסיתי, אבל להפך, זה נראה לי מדליק.. לרצות אותך, לפנק אותך, לענג אותך מבלי רעשי הרקע ומבלי להתרכז בעצמי.. גם בלי צפייה שתרשי לגמור, ובלי שתחששי שאני אגמור ואז תצטרכי לבנות את הכל מחדש."
אני רואה את המבט שלה משנה...
-"אוקי... נשמע טוב... תביא, ננסה"
"מה באמת???"
-"כן, סיקרנת.. בוא ננסה..."
אני לא מאמין שאני שומע את זה!! אני נטרף רק מהמחשבה מגביר את הקצב, נכנס לזה.. מרגיש שזה בא, לא עוצר.. זה מתקרב.. היא גונחת ונועצת ציפורניים מרגיש את הרעידות בגוף.. זה עולה....
ואז, היא עוצרת את הכל! בבום! פתאום! יוצאת ומתרחקת ממני בלי בהתראה מוקדמת!
-" אה אה אה... מה חשבת לעצמך?
לגמור ביום ההולדת שלי!? מה נראה לך???
לא חמודי... לא יהיה... מספיק לך, אמרתי לך, אתה נשאר ככה לחופשה! נהנת מספיק... חסר לך שאתה לא נועל אותו בבוקר...!"
כבר כמעט 04:00 לא יודע איך הזמן טס ככה..
אני כמעט בוכה מרוב, חרמנות, תסכול ופספוס של שניה.. זה היה הכמעט הכי אכזרי והכי מתסכל שחוויתי..
מצד שני אני מאושר, מרגיש שבסך הכל עשיתי עבודה טובה... מתנחם בעובדה שהיא כבר פחות נשלטת מלמטה.
