את אישתי הכרתי בתוך כל הבלגן, בעודי מקפץ מפרח לפרח היא מיד משכה את תשומת הלב.
הייצר רצה לכבוש עוד יעד (סליחה על צורת ההתבטאות אך באותה התקופה זה היה הסטייט אוף מיינד שלי...)
אך היא בשלווה, רוגע ונחת נתנה לי להעביר איתה לילות שלמים בשיחות עמוקות על דברים שברומו של עולם.
היו קווים ברורים, למרות שהיה לנו כיף יחד מעולם לא היה מגע.. אפילו לא נשיקה.. ידידות נפלאה שלא הצלחתי לקדם במשך כמה שנים.
היא ידעה שאני פרפר, מעולם לא חשפתי אותה לצד האפל שלי.. היא הייתה הפינה השקטה והרגועה שלי.. מקום מפלט לשיחות פתיחות ושפיות.
אט אט היא הצליחה למדר ולבודד אותי מכל הסחות הדעת.. היא הצליחה להוציא אותי מהפרדס האין סופי בדרכים שאני עד היום מנסה להבין אין היא עשתה את זה..
היא הצליחה, בגדול!!
הצליחה איפה שכולן נכשלו..
ניתקתי את כל הקשרים שהפריעו לי לרקום מערכת יחסים יציבה כולל את אותה אחת שחשפה אותי לעולם הזה וכנראה השאירה שריטה שלא תעלם לעולם... :)
לימים מצאנו זה את זו ואני ידעתי שהיא האישה שלי, מעולם לא פזלתי לצדדים ולעולם לא אחשוב גם בכיוון!
אבל נשאר לי סוד מהעבר.. סוד אחד שלא יכולתי לשתף אותה בו.
אישתי היא אישה!
במלא מובן המילה..!
היא גם עדינה, חכמה, אמא נפלאה שמגדלת במסירות את ילדנו.. אשת חיל! לא יכולתי לבקש יותר מזה..
היא צנועה, תמימה, שומרת שבת שהצליחה להחזיר גם אותי לדרך הישר.
לכל עניין האינטימיות מהיחסים שלנו היא מתייחסת כמעט ביראת קודש.
כשזה קורה זה ממש טקס, הכל צריך להיות מכובד, צנוע עדין.. ממש טהור..
ובתוך כל זה, יש בי יצר.. יצר שבחרתי בבחירה מושכלת שאני נוצר אותו לעולמים.. יצר הBDSM ננטש מאחור לטובת אישתי האהובה.