פעם בשבועיים היא נוסעת לבקר את סבתא מחוץ לעיר ונשארת שם לילה..
אני תומך ונשאר בבית עם הילדים.. אחרי שהם נרדמים אני בדרך כלל מנצל את זה לגלישה ושוטטות באתרים השונים נכנס להתקלח ומתפרק 3-4 פעמים!!! כן, ככה זה כשהחרמנות גואשת והפוטנציאל לא ממומש..
לה כמובן אין מושג...! והיא מעריכה מאוד את החופש שאני נותן לה.. מעין מצב של win win כזה, בפועל אחרי תקופה של כשנתיים הגעתי למסקנה שזה מצב של lose big time.
אני פורק את האנרגיות במקום הלא נכון ומוביל לעוד תקופה שאני לא מממש את האהבה עם אישתי.
זה דבר שהוביל למצב שבו אנו מקיימים יחסים פעם בכמה חודשים.. כי זה קל יותר ופחות דורש מאמץ ממני לרצות אותה ולהביא אותה למצב של אינטימיות.
הפעם המצב שונה...
זו הפעם הראשונה שהיא נוסעת לסבתא ואני מוצא עצמי לבד בבית אחרי שהקטנים נרדמו ו... אני נעול!!
החרמנות גואשת וההרגל דוחף לחפש את המפתח גם גם צריך להפוך את כל הבית!!
שעה וחצי ללא הצלחה מביאה לתסכול קל..
אני לא מתייאש ומנסה אסטרטגיה נוספת.. כותב לאישתי המון דברי חנופה וגעגוע שבאמת מציפים אותי.. אומר לה כמה שאני מתגעגע וכמובן דואג להזכיר שאני נעול כבר 72 שעות!!!
עוד קצת משחקים של כן,לא,כן,לא.. מפעיל קצת מניפולציות... והופ! היא משגרת רמז.. חצי דקה נוספת עם הרמז שלה והינה.. נמצאה האבדה!
אני חושב שהיא התחרטה.. אבל זה כבר מאוחר מדי.. עכשיו היצר שולט בעניינים...
אחרי שחרור אני מתחיל להבין שבעצם לא היה לה סיכויי... זה לא כוחות.. לא נתתי לה אפילו הזדמנות להבין שהיא צריכה להיות יותר אסרטיבית איתי ברגעים כאלו..
ידעתי שכרגע אני שולט בה מלמטה.. הרגשתי שאני חייב לגרות בה את היצר הדומיננטי והאכזרי שחבוי בה.. זה שהיא עצמה עדיין לא מכירה.
שלחתי לה הודעות התרסה שיעוררו בה את היצר לנקום.. את היצר לומר בפעם הבאה לא! בצורה חד משמעית! לעורר בה יצר קטן של סמכותיות יצר של מלכה..
חייכתי לעצמי... מתגרה במחשבה של לאן זה יתגלגל מפה..
מצד שני ידעתי שבפעם הבאה המצב עלול לחזור על עצמו, הרי היא דואגת לשלומי.. ולא תשאיר אותי ללא מפתח כלל.. תמיד מטרידה אותה המחשבה של אם יקרה לי משהו ואני אהיה חייב לצאת המפתח חייב להיות בהשג יד, כלומר בבית איפה שהו.. ואם זה בבית, אני אמצא את זה...!
הייתי חייב למצא פתרון למצב הזה, לגרום לה לקחת את המפתח איתה בפעם הבאה וכך לא להשאיר לי פתח מילוט..
בצעד יצירתי החלטתי להכניס מפתח אחד לקופסת פלסטיק קטנה ודקה ולהלחים בחום את הפקק כך שלא יהיה ניתן לפתיחה ללא שבירה של הקופסה.. את הידית שברתי והשארתי קופסה אטומה ובתוכה מפתח חירום שלא ניתן להשתמש בו מבלי לשבור את הקופסה..
בצורה כזו היא יכולה לקחת איתה את המפתח השני מבלי לחשוש ממצב חירום ומבלי לחשוש שאעשה שימוש במפתח ללא ידיעתה...
(היא אהבה והחליטה שהוא יהיה על השידה, מוצג לראווה...)
למחרת עידכנתי אותה על השינוי.. ואמרתי לה שמפתח אחד היא יכולה לקחת איתה לכל מקום, והמפתח השני הוא מפתח חירום ללא יכולת גישה מבלי לשבור את הקופסא..
ניתן להחביא את הקופסה או להשאיר במקום גלוי.. מה שהיא תחליט...
היא נדלקה על הרעיון ואמרה שקלעתי בול לצורך ולחששות שלה ב 100%!!!
לגבי המפתח שבקופסה, כמובן שנשאיר אותו במקום גלוי!!! אחרת מה זה שווה... 😉
מעכשיו לא יהיו משחקים, מעכשיו השליטה עוברת אליה בצורה טוטלית!
מעכשיו זה יהיה שלה... לגמרי שלה!!!
אח... אני כבר מתחרט על זה!!!
אבל ההרגשה... ההרגשה שמימית..!
בחיים לא העלתי על דעתי שנגיע כל כך רחוק... כל כך טוטלי, אמיתי וחזק...
שבת שלום,
אעדכן עם כל התפתחות... 🤗