לא באמת...
כשכל עניין הצניעות היה רק פנטזיה חשבתי שאחרי שיא של שבועיים שלמים יהיו זיקוקים שאחריהם חוגגים עם אורגזמות מתפרצות לשמים..
בפועל זה לא המצב.
נסענו ללילה בים עם המשפחה המורחבת והילדים.
ביקשתי ממנה לשחרר לפני שיצאנו, השתמשתי בטיעונים שהחשבתי כטיעונים חזקים והיא גם ככה "רק זורמת" איתי בכל עניין הנעילה הזה אז היא תשתכנע בקלות.
הבקרים כבר קשים לי והיא רואה את זה, כששאלה מתוך דאגה רציתי לחזק אותה, אז אמרתי "כשאת רואה שאני קם בבוקר מוקדם מאוד והולך לשירותים לסדר את העניינים אז תדעי שזה בגלל זיקפת בוקר כואבת שמנסה לפרוץ גבולות ללא רשותך.. תדעי לך, זה השלב שבו את יכולה לדעת שאני מבושל מספיק כדי לעשות כל מה שתגידי או רק תחשבי כדי לרצות אותך".
זה מעין מצב "כפתור", "קסם"!!
רק תבקשי ומיד תקבלי ואני אבצע!!! ולא משנה מה, את זו שמחליטה!
את מכתיבה מה, מתי וכמה!!!
תדעי שאני מהצד שלי אפעיל מניפולציות, אבקש, אבכה.. אבל את תישארי חזקה ותדאגי רק לדבר אחד, שאשאר נעול ואהיה קשור לצרכים שלך לאינטרסים שלך..!
מזכיר לה שוב, נעילה ארוכה=עירנות לצרכים שלך ולבקשות שלך.
היא הבינה את זה!!! (יותר מידי טוב כניראה...)
כשאמרתי לה לפני שיצאנו שזה ים ויהיה חול, ודביק וזה לא נוח, והמשפחה שלך אחיך, הדודים ההורים.. לא נעים אם מישהו ישים לב..
היא אמרה בקרירות, "אף אחד לא ישים לב, גם באילת היינו בים ובבריכה ואני בחנתי את העניין, זה בכלל לא בולט, אל תידאג.. תתנהג כרגיל ואף אחד לא ישים לב!
חול דביק ולא נוח לא יהרוג אותך, תתמודד.. אני אביא את המפתח שיהיה זמין למצב חירום, אבל תשכח מזה ושלא יהיו לך מחשבות על שיחרור, אתה בא נעול!!!"
כל התחנונים והמניפולציות שהפעלתי לא עזרו והבנתי שאנחנו עלינו עוד שלב.
הגענו לים, הקמתי עם אחיה אוהלים והתחלנו לארגן את הקמפינג, אני כמובן תופס את עמדת המנגל והערב זורם כשבנינו שמור סוד.
היא מגניבה מידי פעם מבט מרוצה ואני רואה שהיא בוחנת אותי, מדי פעם מתגרה בי בלי שאף אחד שם לב וזה גורם לכאב רצוף עונג.. היא לגמרי מבינה את המשמעויות של ההתגרות שלה.
לפנות בוקר מצאתי עצמי עם גיסי מתפרקים על בקבוק וכולם סביבנו כבר נרדמו.
רציתו להצטרף אליה אבל היא ישנה עם הילדים על המזרן התמתנפח והבנתי שאם אני נכנס אני מעיר אותם.
אז ישנתי על הערסל לשעות הבודדות שנותרו עד הבוקר.
בבוקר שוב קם ראשון עם זיקפה סוררת שמנסה לפרוץ את כלוב הברזל.
היא קמה כשעתיים אחרי עם כולם,
הכנתי לכלום נס ולילדים שוקו וקרואסונים שקניתי מהמאפייה עם שחר.
בקיצור סיימנו את היום אחרי טבילה בים והכל עבר בשלום.
בדרך חזרה היא שלחה יד לכלוב ושאלה לשלומו, עניתי שבסדר ושלא חשבתי שאצליח לעבור את זה אבל הינה, עברנו עוד מכשול.
- "בכלל לא מכשול" היא אמרה, ואם עברת את זה אז אתה יכול לעבור הכל..!
"הלילה!!!" אני זורק לכיוונה..
"אני נעול כבר שבועיים!!!"
-נו, ו...?
אתה בסדר גמור.
"לא מאמי שלי... אני כבר חייב להשתחרר!!"
- אתה לא חייב כלום ובטח שלא להתשחרר...
נראה איך תתנהג בשבת.. כדאי לך להיות מאוד נחמד וקשוב היא אומרת בחיוך הערמומי שלה שלא היה קיים לפני שהכנסנו את הצעצוע הזה לחיי הזוגיות שלנו.
"לא..." אני אומר לה, "אני לא אשרוד עוד 24 שעות!!"
- אתה תשרוד... תשרוד הרבה יותר מזה אם לא אהיה מרוצה ממך השבת.. היא אמרה לי תוך כדי שהיא מניחה את היד על הירך שלי ומתקדמת לאט לכיוון הכלוב.
אני מתרגש מהמגע שלה.
תתרכז בנהיגה חמודי.. ואל תפתח יותר מידי ציפיות...
אין, היא הורגת אותי ברכות...