לשים את הקלפים על השולחן

הגיע השבת..

ואני בציפיה כל השבוע שהינה, סוף השבוע מגיע והמפתח יחד איתו..

כבר יומיים שאני מנסה לברר, לגשש היא הביאה אותו מהמשרד או שזה בכלל לא בהישג יד..?

היא לא עונה על השאלה, מתחמקת מתשובה ואומרת ש"אין לדעת.."

התסכול מציף אותי..

לא יודע אם זה יותר מתסכל או יותר מרגיז אבל מגרה זה כבר פחות..

אני לא רוצה לשתף אותה כי היא עלולה להפסיק לשתף פעולה אז בינתים אני זורם..

בבוקר קצת התווכחנו (דיבור לא יפה באוריינטציה שאינה מינית מוציאה ממני את השדים של האגו).

אז יופי, זה השתפר..

היא נפגעה ממני, ואני נצור מאחורי מפלצת האגו שלי שלא מאפשרת לי לגשת..

אה, ואני נעול כמעט שבועיים..נהדר.

אז עכשיו צריך להתמודד עם כעס, חרמנות, תסכול ואישה מאוכזבת שכנראה תשאיר אותי במצב הזה כל סוף השבוע.

שוב מזכיר לעצמי, זה מה שרצית... תתמודד!

שבת שלום.