מי שעקב אחרי יודע ולמי שלא אני אזכיר שלכלובון היו שני מפתחות, האחד אצלה והאחר בקופסת חירום שלא ניתנת לפתיחה מבלי לשבור אותה (כתבתי על כך בעבר), המפתח שלה אבד ומאז אנחנו עם מפתח אחד.
אז הנסיכה שלי ארזה ביחד עם אמא שלה את חדר הארונות שלנו ובמהלך האריזה נמצאה האבידה, חמתי מצאה את המפתח הקטנטן ושאלה בתמימות
*"היי, יש פה מפתח.. של מה זה?"
"זה שלו, היא השיבה.. אני לא יודעת של מה זה"
-" לא, זה שלך נכנסתי לחדר במפתיע.. לי אין מפתחות כאלו"
*" אז אתם לא יודעים של מה זה? אפשר לזרוק את זה?"
-" לא לזרוק.. מה, את לא יודעת למה משמש המפתח? בטוח יש איזה מנעול או מגירה שמחכים למפתח הזה.. זה לא מפתח סטנדרטי.."
"זה לא שלי" היא מתחילה להאדים..
"מבחינתי אפשר לזרוק."
*" זה באמת מפתח לא סטנדרטי, מוזר שאתם לא יודעים למה משמש. אני אשים אותו בקופסת הקרטון הקטנה בינתיים.. אולי תיזכרו מתישהו"
" אם הוא לא יודע מה זה אז אפשר לזרוק אותו"
-"טוב, אז תביאי לי אותו אני אשמור אותו אולי ניזכר למה הוא משמש.."
"אתה תאבד אותו.. תארזי אותו בקרטון, אם תיזכר תדע שהוא פה."
חייכתי ויצאתי מהחדר כדי לא להפריע להן במלאכת האריזה...
ראיתי במבט שלה שהיא לא אהבה את זה שמתחתי גבולות.. אני כנראה אשלם על זה בהמשך..
