הילדים אצל ההורים, ארזנו ויצאנו רבעוש לאילת.
רק אני ואת שוב כמו זוג רווקים..
כבר 3 שבועות של נעילה עם פתיחה אחת שבה שבה היא הטריפה אותי ופקדה עלי לנעול בחזרה ללא כל ארגזמה..
היא ארזה הכל, היא לא אוהבת שאני מתערה לה בבחירת הדברים, התפקיד שלי הוא להכניס הכל למזוודה בצורה מסודרת.
לא ראיתי שלקחת את המפתח, לא שאלתי עליו.. הנחתי, קיוותי שכן ושהיא לא מתכננת לי איזה מסע נקמה.. (גלגלו לפוסטים קודמים).
כל הדרך נוגעים אחד בשניה ואני כבר מוטרף!!בכבר לא יכולתי להתאפק, ועצרתי בשביל נידח שמוביל למסלול שכוח אל.
קמ י ממושב הנהג והסתערתי עליה בנשיקות תוך כדי שאני מנסה לעבור למושב שלה, דקות ארוכות ולפתע היא הדפה אותי.
"חמודי, מה נראה לך שבאמת יצא מזה משהו פה!?"
-"כן!! אני כבר לא יכול להתאפק!! אף אחד לא יפתיע אותנו פה.."
"לא לא לא... לא מגיע לך עדיין... וחוץ מזה, מאיפה הביטחון שהבאתי את המפתח? אולי אתה נשאר נעול בחופשה הזו!"
-"מה? מאמי... לא.. זו תהיה חופשה מושלמת.. אל תעדי שטויות.."
"אתה זה שעושה שטויות ומביא את עצמך למצב הזה, סע.. יש לך לעבוד קשה עד שאני אזכר איפה שמתי את המפתח.."
כל הניסיונות שלי לא צלחו ומצאתי עצמי חוזר למושב הנהג בכניעה וממשיך לעבר העיר המובטחת..
הגענו למלון, יוצא מהרכב ומשב רוח לוהט מכניס אוצי לאווירה של העיר.
פורק את הציוד והיא ניכנסת ומתיישבת בלובי בזמן שאני מחפש חניה ומסדר את העניין בקבלה.
עולים לחדר, סוויטה עם סלון ומרפסת גדולה, היא מתרשמת מהחדר ומתיישבת על הספא.
"מאמי חדר מושקע.. שיחקת אותה, תכין לנו קפה ותעשה לי מסאז'.. כל הגוף שלי תפוס, הנסיעה הזו הרגה אותי"
מכין לה קפה כמו שהיא אוהבת, מתיישב ליד ומעשה לה את הרגליים, לאט לאט היא נשכבת על הספה ומתמסרת למגע, אני גולש ומתחיל לעשות עוד איברים בגופה תוך הגברת הקצב ונשיקות קטנות שגדלות, מתחזקות והדופק מתחיל לעלות.
למטה לחץ תמידי שמזכיר לי שאני צריך להשאר רגוע אחרת זה יכאב..
היא לא נכנעה..
"לא לא.. אתה נשאר נעול חמודי... אולי בערב, ואולי בעצם אני נהנת מהמצב.. אז כדאי לי להשאיר אותך ככה..! בוא נרד לבריכה, אחר כך תמשיך בנקודה שבה הפסקת לחשוב עלי והתחלת לחשוב בטעות על עצמך".
