(המשך...)
אחרי שננעל בחזרה והמפתח הועבר למקום בטוח המשכנו להתכרבל בין הסדינים והמשכנו בשיחה אינטימית ופתוחה על כל עניין הנעילה..
שיתפתי אותה על העובדה שכשהוא נעול זה בסדר וזה שלה ושהיא יכולה לעשות עם זה ככה העולה על רוחה.. אבל, עם זאת.. הסברתי לה שהיא יכולה לעשות עם זה הרבה יותר.. שהיא יכולה להשתמש בזה כאפקט נוסף..
"חינוך.."
-"חינוך!?"
"כן.. כן, חינוך.. זה בדיוק כמו ילד קטן, יש לכל מעשה השלכות, את בוחרת מה הן יהיו.. קחי את זה לאן שאת רוצה, שיחרור יכול להגיע מעצם העובדה שבא לך שנהיה יחד כמו עכשיו ויכול להיות גם בגלל צו'פר על משהו שעשיתי ואת מרוצה ממנו.. מנגד, נעילה יכולה להימשך תקופת זמן מסויימת בגלל שלא בא לך או בגלל שאת מצפה ליותר ולא קיבלת את מה שלדעתך מגיע לך.. ואני צריך להבין את הקשר הישיר של אי סיפוק הרצונות שלך לבין הארכת התקופה.."
-"מממ... נשמע מעניין..."
"זוכרת שדיברתי איתך על LOCKTOBER?"
-"לא, מה זה?"
"זה בדיוק מה שזה נשמע.. LOCK-TOBER.. אנחנו לא לבד בעולם הזה, יש קהילה שלמה בארץ ובעולם שמשחקים במשחק הזה, כל זוג לוקח את זה לכיוון שלו ויש כיוונים הזויים, לחלקם אני מתחבר ולחלקם פחות. בחודש אוקטובר כולם ננעלים, ננעלים לחודש שלם! אתגר של חודש שלם בו הגבר נעול! בלי שיחרורים, בלי רחמים או ויתורים.."
-"חודש?? ומה אם בא לי עליך במהלך החודש הזה?"
"אמרתי לך, אז יש אמצעים אחרים שאיתם את יכולה להנות ממני.. אבל זה לא כל העניין, זה לא חודש של נעילה וזהו, זה חודש של אתגר! זהו חודש שבו הגבר צריך לרצות את האישה ולספק את כל רצונותיה, לעשות הכל כדי שהיא תהיה מאושרת! כמו מצב 'כפתור' היא רק מבקשת והוא מיד מבצע..! ככה חודש שלם!!"
-"אתה שרוט.. באמת שנשרטת."
"כן, אולי.. אבל חכי, זה עוד לא הכל... כשהחודש הזה מסתיים זה לא ישר אומר שזהו, נגמר ועכשיו הוא משתחרר ופורק, אחרי LOCKTOBER מגיע NO-VEMBER... בחודש נובמבר אם היא לא הייתה מרוצה ב 100% מהתפקוד שלו, היא אומרת לו פשוט לא! במצב של חודש בנעילה העסק כבר רגיש.. והוא יעשה הכל כדי להשתחרר..! והיא, היא רק מעלה את רף הדרישות עד שהכל מתישר לפי רצונותיה..."
-"וואי.. נשמע אכזרי!"
"כן, זה אכזרי.. אבל אכזרי מענג ומפנק.. אותה בעיקר! וזה מחזק יותר את היחסים בניהם.."
-"ייאלה, אז בוא נעשה יולי-לוק, נתחיל את זה כבר עכשיו!"
אני צוחק...
"זה פעם בשנה.. באוקטובר.."
-"מה זה? חוקים כתובים? בוא נתחיל עכשיו!"
"אני רןאה שאת משתעשעת עם הרעיון.. תבשלי אותו בראש עד אז.. נחכה עם זה קצת.."
היא מתכרבלת בי ומניחה את ראשה על כתפי, ואני חושב לעצמי לאן אני מכניס את עצמי.. אני עוד עלול להצטער על זה בגדול.
