סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מציצה ומנסה

תקראו
לפני 17 שנים. 14 בנובמבר 2006 בשעה 21:37

אז נפגשים היום? הוא שאל בקולו הבוטח בטלפון
אם אתה רוצה אני מסכימה עניתי בקול מעט רועד.
יפה חיכיתי לרגע הזה הרבה זמן נסיכה תלבשי מה שתיכננו יחד
אני אגיע אליך בשבע בערב בדיוק.
אל תטרחי ואל תכיני כלום, גם לא אוכל אל תדאגי רעב אני לא אשאר
שמעתי את צחוקו הטוב בטלפון.
להתראות נסיכה שלי מחכה לראות אותך
להתראות עניתי וקולי עדיין רעד
עוד נשיקת פרידה והשיחה הסתיימה.
כעת נשאר לי לספור את השעות עד הערב
כל היום תפקדתי והרגשתי שליבי הולם בקצב מטורף
אני לא מעכלת עדיין, אני הולכת לפגוש אותו היום!
מה עושים, על מה מדברים, האם הוא יהיה אותו אחד כמו בשיחות במסן
כמו בטלפון...
קצת לפני שבע לבשתי את החולצה השחורה עם התחרה
את המכנס הלבן המבריק שלי ואת ג'קט הג'ינס בדיוק כמו שאמר לי.
רציתי לנעול נעלי עקב אבל הוא התעקש
דוקא על נעלי ספורט לא הבנתי למה אבל עשיתי מה שביקש ממני.
השעה שבע אני יושבת בסלון מתוחה.
הכנתי משקאות טובים כוסות יפים ואני יושבת קלות בקצה הספה
לא מסוגלת לעשות כלום יושבת ומחכה...
לפתע צילצול טלפון - מי זה מטריד אותי עכשיו למי יש ראש לענות בכלל
אבל הצילצול ממשיך אני מרימה
נסיכתי קחי את היין ורדי למטה אני מחכה לך ,
מה... רגע.... קבענו שאתה עולה..
יש לך שלוש דקות להיות למטה...
והשיחה נותקה.
נשמתי נעתקה ממקומה מה קורה פה?
זה בכלל לא מה שתיכננו מה פתאום שאני ארד אליו הרי אני לא מכירה אותו בכלל...
עוד דקה של היסוס ומצאתי את עצמי נועלת את הבית ויורדת במהירות במדרגות.
הוא חיכה לי במכוניתו.
שלום מתוקה הכנסי
ישבתי בשקט הייתי קפואה לגמרי
הוא ליטף את שערי את פני ונשק לי קלות. שמח לפגוש אותך נסיכה שלי שמח להכיר אותך
שמח לחוש אותך כאן לידי.
למה לא עלית אלי העזתי לשאול בקול רפה.
ששששש.... את כבר יודעת שכשאני אומר את זה את לא מדברת יותר.
הוא התניע את הרכב
רגע ... עצרתי אותו לאן אתה לוקח אותי?
נסיכה את סומכת עלי?
אמממ... כן אביר שלי אבל אני רוצה לדעת זו פעם ראשונה ו...
את סומכת עלי כן או לא?
כן פלטתי בקול שקט ורועד
הוא פתח את המגירה ושלף פיסת בד שחורה
שימי את זה על עיניך מתוקה שלי
הפכתי חיורת לגמרי הוא הבחין שגופי החל לרעוד
קר לך, שאל
כן זאת אומרת אני חושבת שקצת קר גימגמתי
חיבק אותי בידיו החמות נסיכה אל תדאגי אנחנו נוסעים למקום היפה ביותר ששם
נוכל להכיר אחד את השני טוב יותר.
נרגעתי מעט כיסיתי את עיני נשענתי על המושב ויצאנו לדרך
ברקע מוזקה נעימה
שמעתי אותו מידי פעם מצטרף לשיר
ואני יושבת מנסה לנחש לאן הוא מוביל אותי ואיוו הכרות הוא מתכנן לי הערב.
חלפה רבע שעה
המנוע דמם שמעתי אותו יוצא מהרכב הוא פתח לי את הדלת ועזר לי לצאת
ריח משכר נישא באויר
ריח שקשה לא להכיר אותו אין ספק הגענו לחוף הים.
הוא תמך בי שלא אפול ועזר לי ללכת.
החול הטובעני חדר לתוך נעלי וסוף סוף הבנתי למה התעקש על נעל ספורט ולא נעל יפה יותר.
הוא תיכנן הכל מראש האדון שלי תיכנן ולא אמר לי דבר חשבתי לעצמי.
הלכנו עוד מספר צעדים בחול הוא עצר ואמר לי חכי פה רגע
שמעתי אותו מתרחק הייתי קפואה הרגשתי את צינת הלילה חודרת לעצמותי
לא זזתי ממקומי מפחד מהתרגשות עמדתי וחיכיתי
עבור דקה הוא חזר. שמעתי אותו עושה דבר מה לא מובן .
הוא הושיב אותי על שמיכה התיישב לידי ואז פתח לי את כיסוי העיניים.
שפישפתי את עיני שלא היו רגילות להיות מכוסות זמן רב כל כך.
הוא אחז בסנטרי וקרב אותו אל פניו
זהו נסיכה כך רציתי שתהיה הפגישה הראשנה שלנו
דוקא כאן במקום הקסום הזה כשברקע רק הגלים המתנפצים על החוף
ככה נכיר אחד את השני.
הוא הוציא את היין הטוב שהבאתי איתי מזג מעט ממנו לשתי הכוסות
לחיינו יקירתי לחיי החיים הטובים שמתחילים להיות לנו היום יחד.
לחיים אמרתי גם אני והתפלאתי עד כמה הייתי רגועה ומאושרת לידו.
השיחה ביננו קלחה דיברנו על הכל שיחה ונילית למדי מהולה בצחוקים
בחיבוקים בנשיקות קלות.
כל אותו זמן הוא חיבק אותי ודאג להגן על גופי מהציעה שחדרה לתוכו.
היה לי כל כך טוב....
אחרי השיחה באה שתיקה ארוכה שבא רק בחנו אחד את השני
למדנו להכיר כל תו בפנים של השני כל תנועה.
ברקע שמענו את קצף הגלים שאמר לנו יפה לכם איזו שלמות !
פתאום הוא הוריד את ידו ממני שינה מעט את טון דיבורו ממקודם ואמר
נסיכה תורידי את הג''קט שלך .
מה להוריד אבל יהיה לי נורה קר ניסיתי למחות
שמעת מה ביקשתי הוא אמר בטון די נחרץ.
כן שמעתי אמרתי בלחש והורדתי את הג'קט.
מתחת לבשתי חולצה דקה עם מחשוף די גדול וללא שרוולים
היה לי קררר חיכיתי שיחבק אותי שיחמם אותי
עכשיו תורידי גם את החולצה שמעתי אותו
את החולצה עשיתי את עצמי כלא מבינה?
אני לא אומר שנית שמעת אותי טוב
אני לא יכולה זה מקום ציבורי אני לא רוצה שיראו אותי ערומה עניתי
נסיכה אני לא אוהב להגיד משהו פעמיים תורידי את החולצה מיד אמר בקול שהפך לתקיף
אדוני אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי ותבין אותי
אוקי אז אני מבין שאת לא מתכוונת לבצע את מה שאמרתי לך?
אני ... רוצה ... זאת אומרת ... אני לא... נגדך
פעם אחרונה את מורידה או שאני הולך והמשחק נגמר?
לא... אל תלך.. לא נגמר כלום... אבל אתה יודע... לא יכולה להיות....
טוב אני מבין שאת מסרבת!
הוא לקח את ידי קשר לי אותם מאחורי גבי נטל את צרור המפתחות וקם
לאן אתה הולך קראתי לעברו
אם את לא מוכנה לעשות את מה שאדונך אומר לך אין לי מה לחפש פה יותר
הפטיר לעברי בקול די כעוס
אבל אתה לא יכול להשאיר אותי ככה לבד אמרתי
לא ברור שלא איך העלת על דעתך דבר כזה בכלל, אני אשלח מישהו לאסוף אותך
הוא יגיע די מהר אל דאגה!
השאיר אותי קשורה עטף אותי בג'קט שלי והחל לצעוד לכיוון המכונית
רגע אל תלך צעקתי לעברו אני רוצה שתשאר פה איתי
הוא הגביר את צעדיו ואפילו לא הסתובב לכיוווני
אביר שלי תחזור שמעתי את עצמי צועקת בקול לא רם מידי ודמעות החלו לחנוק את גרוני
הוא המשיך לפסוע ולא התייחס אלי בכלל
מסך הדמעות טישטש לי את הראיה הרכנתי את ראשי לכיוון השמיכה
עוד דקה שמעתי את קול המנוע של מכוניתו
לא רציתי להרים את הראש ידעתי שכעת אני לבד פה קשורה מפוחדת רועדת מקור
כבשתי את ראשי בשמיכה ובכיתי לי
בכיתי מפחד
בכיתי מהעובדה שהאדון שחלמתי עליו עד היום כבר לא יהיה שלי
הנה איכזבתי אותו והוא בחר לעזוב אותי.
רגעים טובים נשארתי ככה עם עצמי הבכי הלך ושטף אותי הדמעות הרטיבו את השמיכה החמה
שערותי הפזורות נרטבו אף הן
מה יהיהי איתי ???
אני לא יודעת כמה זמן עבר אולי חמש דקות של בכי אולי עשר
לפתע הרגשתי יד חמה מלטפת אותיי
יד אחרת מרימה אותי ומצמידה אותי אל חזה רחב וחם.
ששששש שמעתי את הקול המרגיע.
די נסיכה שלי הכל בסדר עכשיו שמעתי אותו מדבר אלי בקולו המלטף
ידו עברה קלות על פני וניגבה את הדמעות שהצטברו עליהם.
אני פה תרגעי חמודה
עברת בהצלחה את הסשן הראשון שלך.
אני גאה בך נסיכתי גאה ששמרת על כבודך ולא חשפת את גופך כאן במקום הציבורי.
הוא התיר את ידי עוטף אותי בעצמה ואני רק ניצמדתי אליו יותר ויותר מריחה את ריח גופו המשכר
ונרגעת מכל מה שעבר עלי .....

פעם פרח​(נשלטת) - זה אמיתי ?
או עוד סיפור ?
לפני 17 שנים
Total Lose​(שולט) - מקסים.
אן ספק שזו גאווה גדולה להחזיק בפרח כמוך
לפני 17 שנים
שם מתחתיו - היי פרח גדולה
את בהלם אבל לא רשמת לי מה דעתך על הסיפור הזה?
אשמח לשמוע..
לפני 17 שנים
פעם פרח​(נשלטת) - לא בהלם
בתור סיפור הוא מצויין

בתור משהו מציאותי מאוד קשה לי עם איום העזיבה
גם בגלל שאצלי אישית זה לוחץ על כפתור

אבל באופן כללי, הרעיון של לפגוש נשלטת ולאיים בעזיבה בגלל שהיא לא עושה מה שאומר השולט, מרגיש לי כמו חוסר שליטה שלו ושיפוט לא נכון של הסיטואציה

זה לגיטימי לחלוטין לעשות מבחן ציות
אבל מה שתיארת הרגיש לי לא נכון
לפני 17 שנים
שם מתחתיו - תודה על תגובתך היפה יד חמה!
מקוה שתהנה בבלוג שלי'
לפני 17 שנים
אושה{אוש} - סיפור חזק
המעבר הזה מוניליות לבדסמ זה "הדבר" בעיני
ואין פחד גדול יותר מעזיבה
מרגש
לפני 17 שנים
שם מתחתיו - תודה שמחתי שאהבת אושה
לפני 17 שנים
זאלופון​(שולט) - מצטרף לפרח.
לו הייתי סאבית, אדון שהיה מאיים עליי בנטישה אם לא אציית לו היה סופג בו במקם סטירת לחי מלווה בדרישה שיקיים את איומו וינטוש, כי שולטים שמפעילים מניפולציות ועושים סצנות היעלבות של זקנות פולניות זה טרן אוף רציני.
בסופו של דבר האדון בסיפור (או במציאות) שיפר במקצת את הרושם, אבל לפחות לדעתי, זו התנהגות לא לעניין.
לפני 17 שנים
master281 - אין בעייה לעשות מבחן ציות

אבל לא בסשן הראשון רק אחרי שמכירים יותר

לא ההיתי עושה דבר כזה לנשלטת שלי
לפני 17 שנים
Queencie​(שולטת) - גם לי זה הרגיש לא נכון.
כמו זאולופון לא חושבת שהאיום מעיד על שליטה בך - אלא על הפעלת לחץ "פולני".
לא הרגיש לי נכון עם האיום בעזיבה, לא העזיבה כשאת קשורת ידיים וחסרת אונים, ולא הסתירה שבחזרה ולפתע "גאה בך שלא חשפת במקום ציבורי".
אם לא רצה שתחשפי למה דרש ממך? האם לו היית מצייתת אם מרצון או אם מכורח החשש מהעזיבה היה מתאכזב?
צרם לי.
מקווה שלפחות בחוויה שלך זה היה מוצלח והרגיש לך נכון ונעים.
לפני 17 שנים
שם מתחתיו - קודם כל אני שמחה שקראתם את הסיפור שלי
ותודה על התגובות ועל הדאגה
אבל זה סיפור קחו את זה ממקום נכון של סיפור
המציאות היתה שונה לא נשארתי לבד אל דאגה
אשמח לראותכם שוב בגלוגי קוראים עוד מחוויותי בתור סאבית מתחילה..
לפני 17 שנים
אדון טיפות הגשם​(שולט) - התחושה שלי היא שדמות האדון בסיפור עשתה שתי טעויות, ושתיהן קארדינאליות ומלמדות משהו עליו.

הטעות הראשונה היא זו שעליה מצביעים כולם -
האיום בעזיבה, ויותר מכך, מימושו בפועל.
היה עליו להיות קשוב יותר לסאבית שלו,
ואם היה חודר יותר לנשמתה, אין לי ספק שהיה מבין עוד לפני שהלך בדרך בה הלך,
שההתנגדות תבוא, והוא יאלץ לעמוד בפני הוראה שאין לה קיום.

אחד הדברים שמזהים דום טוב אמיתי ונכון, היא היכולת שלו להוביל את הסאבית שלו בדרך בה היא מרגישה בטחון, יחד עם ציות ללא עוררין.
דמות הדום המתוארת כאן ניסתה כביכול לצייר את הסירוב כאילו היה מבחן, אך את הנעשה אין להשיב.
הכישלון הוא כישלונו שלו ולא שלה,
הן בראייה השטחית והבלתי חודרת שלו אל נשמתה,
והן בניסיונו להובילה למקומות בהם נכשל בציותה אליו.

הטעות השנייה והעמוקה יותר של דמות הדום בסיפור היא זחילתו אליה בחזרה, כביכול גאה לראותה שומרת על אי חשיפתה למולו.
אם ביקש ממנה לחשוף את עצמה וידע שמבחנה יהיה באי הביצוע,
הרי שמראש חשף את עצמו לכישלונו המיידי.
כל כך בלתי סביר עד שהמחשבה מייד פונה אל הנתיב השני.

מדדה על רגליו חזר אליה, ותירץ את חזרתו בסיבות מסיבות שונות.
תירוצים אינם חלק מנרתיקו של דום נכון ובוטח בעצמו.
הם חלק ממי שאי ציות כלפיו מוביל אותו, ולא הוא מוביל את הציות.

לעצם העניין.
חשיפה במקום ציבורי למחצה, או במקום ראוי ואינטימי דיו היא מעשה שיש בו מן הריגוש, שלא לדבר על הציות ההעזה והפתיחות.
לכך דרושה הכנה, מנטאלית ופיזית. זה כנראה גם היה חסר,
וגם כאן אפשר להצביע רק על כיוון אחד.
לפני 17 שנים
אדון טיפות הגשם​(שולט) - הערה נוספת וחשובה מאין כמוה.

"הוא לקח את ידי קשר לי אותם מאחורי גבי נטל את צרור המפתחות וקם ..
השאיר אותי קשורה עטף אותי בג'קט שלי והחל לצעוד לכיוון המכונית ..
הוא הגביר את צעדיו ואפילו לא הסתובב לכיוווני..
הוא המשיך לפסוע ולא התייחס אלי בכלל..
עוד דקה שמעתי את קול המנוע של מכוניתו .."

להזכירכם, זמן לא רב כל כך עבר מאז שמענו על נטישה של סאבית קשורה על חוף הים.
גם כאן ננטשה הסאבית בלא השגחה, קשורה וללא השגחה.
הוא היה במכונית, התניע אותה, ואין ספק שקשר הראייה שלו איתה ניתק לזמן בלתי ידוע.

קשה לי שלא להשוות בין הדברים, עד כדי ניסיון להצביע על דמות הדום בסיפור כעל דמות שיש לה פוטנציאל להעמיק מטה, לכיוון השלילי והמסוכן.

לפני 17 שנים
אדון טיפות הגשם​(שולט) - הערה נוספת וחשובה מאין כמוה.

"הוא לקח את ידי קשר לי אותם מאחורי גבי נטל את צרור המפתחות וקם ..
השאיר אותי קשורה עטף אותי בג'קט שלי והחל לצעוד לכיוון המכונית ..
הוא הגביר את צעדיו ואפילו לא הסתובב לכיוווני..
הוא המשיך לפסוע ולא התייחס אלי בכלל..
עוד דקה שמעתי את קול המנוע של מכוניתו .."

להזכירכם, זמן לא רב כל כך עבר מאז שמענו על נטישה של סאבית קשורה על חוף הים.
גם כאן ננטשה הסאבית בלא השגחה, קשורה וללא השגחה.
הוא היה במכונית, התניע אותה, ואין ספק שקשר הראייה שלו איתה ניתק לזמן בלתי ידוע.

קשה לי שלא להשוות בין הדברים, עד כדי ניסיון להצביע על דמות הדום בסיפור כעל דמות שיש לה פוטנציאל להעמיק מטה, לכיוון השלילי והמסוכן.

לפני 17 שנים
שם מתחתיו - אדון טיפות הגשם
ווהו סחטן על ההשקעה בתגובה
אבל בכללי לא רשמת אם אהבת את הסיפור
חוץ מזה זה סיפור
מיאמר שכך בדיוק היתה המציאות???
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י