יש משהו שמטריד אותי בקשר עם אדוני
הוא בקסמו המיוחד רוצה, כל הזמן, לקדם אותי, להביא אותי לריחוף לרגשות מיוחדים.
לראות איך אני מפסקת את הנאותיו את רצונותיו ועושה הכל בשבילו.
בלי השגות בלי שאלות פשוט עושה כי הוא רוצה , כי הוא האדון שלי, כי זה באמת מגיע לו לקבל ממני התמסרות טוטאלית!
אבל יש לי נקודות תורפה.
נקודות של פחד שאני לא יכולה להתגבר עליהן.
הנקודה הרגישה ביותר אלו המחטים.
אדוני הוא חובש קרבי, לא מפחד ממחטים ומדם. ויודע להתעסק עם זה במיומנות , על כך העידו גם הסאביות הקודמות שלו.
אבל אני זה סיפור אחר...........
=======
אני מתעוררת לבוקר חדש. קרני השמש חודרות לחדר ומחממות אותי. האויר צח ונעים.
המיטה ריקה . האדון שלי כבר התעורר. הוא ידע שאני זקוקה לשינה המתוקה הזו לאחר לילה מסעיר שהיה לי איתו ולכן יצא בשקט מהחדר ולא העיר אותי.
אני מתבוננת בכרית שלו וחושבת: הוא כזה מקסים, כל כך דואג לי , מה אני צריכה יותר מזה!
התעטפתי בחלוק המשי הורוד ופניתי למטבח להכין את הקפה של הבוקר. באויר ריח משכר, חביתות של בוקר, בטח מהשכנים אני חושבת.
נכנסת למטבח. הוא יושב שם האדון שלי, פלג גופו העליון חשוף לגמרי ולרגליו מכנסיים קצרים כחולים.
בוקר טוב אישה, את נראית טוב הבוקר, רואים שאת מאושרת, קרץ לעברי.
בואי אני רוצה לחוש אותך.
התקרבתי אליו.הסיט את חלוקי וגילה שמתחתיו אין שיכבה נוספת של בגדים תחתונים.
סובב אותי בדק את מקום ההצלפות מאמש. העביר את ידו החמה על פסי ההצלפות ובדק שלא נשאר איזור מדמם.
טפח לי קלות על ישבני האדום וסגר את החלוק סביב גופי.
בואי תצטרפי אלי תראי מה הכנתי לנו.
הוא לא היה צריך להגיד פעמיים. אני זוכה לא רק להריח את החביתות המגרות האלו , גם לטעום אותן.
אכלנו צחקנו היה טוב.
הרגשתי איך אדוני מרוצה ממני שנתתי לו את כולי אמש והוא מודה לי בדרכו המיוחדת, על כך.
אישה שלי יש לי משהו יפה בשבילך!
טון דיבורו שהשתנה לסמכותי יותר, לא הותיר לי מקום לספק. הוא מתכנן עלי משהו..
שנינו היום בחופש,הוא המשיך. אחר הצהרים נצא לעשות חיים ,אבל הבוקר אני רוצה לעבוד איתך על משהו.
ליבי הגביר את קצב פעימותיו. התרגשות אפפה אותי.
מה הוא מתכנן עלי בבוקר היפה הזה?
אישה
מרגע זה אני מדבר ואת שותקת
אני יודע שיהיה לך מה לומר
אני יודע שתרצי להתפרץ לדבר להסביר לי, להתחנן בפני.
אני יודע איך תרגישי אחרי שאומר לך את הדברים
אני יודע שאפילו תכעסי עלי קצת
אבל תזכרי מה שאמרתי את מקשיבה ושותקת.
ברור?
כן אדוני אני עונה בקול רועד.
יפה , בואי נסיים לאכול נעבור לחדר ושם נדבר.
מוללתי באצבעי את הביס האחרון שנשאר לי מהכריך .
לא הייתי מסוגלת לאכול יותר, ההתרגשות והפחד עצרו אותי.
נכנסנו לחדר.
התיישבתי כרגיל על השטיח שלמרגלותיו. להפתעתי הוא הרים אותי לשבת לידו במיטה.
נישק אותי הסתכל עלי חזק בעיניים.
היום נעבור יחד מסוכה שקשה לך מאוד איתה , הוא אמר לי.
הגיע הזמן להתגבר גם על זה.
באותו רגע עוד לא הבנתי על מה הוא מדבר בכלל?
לסשן של היום אני קורא " דוקרים את הפחד", הוא אמר.
אני עדיין מופתעת ולא מבינה?
יקירתי היום נתעסק עם המחטים.
המילה מחטים גרמה לי לדקירה חזקה בלב, דקירה חזקה יותר מכל מחט.
רציתי לענות לו אך בתנועה מהירה שם לי יד על הפה.
ששש זוכרת מה אמרתי?
את לא עונה
מדברת רק כשאני נותן לך רשות
תראי אנחנו נעשה את זה היום, בכל מחיר
את תלמיד להתגבר על הפחד שלך ולאהוב את זה.
זה הרבה פחות כואב מימה שנדמה לך וההרגשה אחרי זה עילאית את תהיי חמה מתוקה שלי, אני מבטיח לך.
ידו עדיין על פי אבל מתמלאת אט אט בדמעות שיורדות מעיני.
אני כל כך פוחדת אני שומעת את נשמתי זועקת מבפנים.
יש שתי אפשרויות הוא ממשיך.
או שאני קושר אותך חזק את מרותקת לגמרי אני תוקע לך גאג ומתחיל להעיף מימך את הפחד הזה בדרכי שלי
או שאת נשארת חפשיה ועוזרת לי לגרום לך להתגבר?
עכשיו תעני מה את מחליטה?
אני שותקת גופי רועד דמעות זולגות מעיני
הבוקר הזה החל כל כך טוב , לו רק הייתי יודעת מה מחכה לי..
יקירתי אני רוצה תשובה קולו ניתק את חוט מחשבותי
אני לא רוצה להיות קשורה אמרתי בשקט, זה יותר מפחיד.
אמרתי לך מתוקה מה שתרצי, אבל אם אני רואה שאת מפריע לי לעבוד אני קושר אותך.
על הגב אישה, פקד.
נשכבתי במיטה הפרתי לפסל דומם ורגע אחריו התחלתי לרעוד רעד בלתי נשלט.
אדוני הכין את חומר החיטוי ואת המזוודה שכה פחדתי מימנה
התיישב לידי שתי ידיו לפטו את פני
יהיה בסדר , את עושה את זה כמו גדולה
אל תשכחי, אם לא טוב לך יש מילת ביטחון.
נתחיל לאט במקומות הכי קלים הסביר.
מרח לי את הזרוע בחומר חיטוי
הוציא מחט שנראתה דקה מאוד
ליטף את המקום צבט אותו ועמד לדקור
אני לא אוהבת דקירות, זה עושה לי רע.
לאא בבקשה לאא
תנשמי עמוק תחשבי רק מחשבות טובות.
הרגשתי דקירה חלשה בותר ומיד אחריה עוד אחת
הוא החדיר מתחת לעורי בעדינות מופלאה.
כך עשה עם עוד כמה מחטים.
אני רגע בוכה רגע כואבת רגע רוצה לצעוק לו להפסיק! הוא נהנה לראות אותי מתייסרת בפחדים שלי.
נעצר
הרים את זרועו ואמר
מגיע לך צל"ש יקירתי, תראי כל הזרוע שלך מקושטת עכשיו.
אני מסתכלת על המחטים האלו שננעצו בבשרי ולא מאמינה.
היית גדולה אישה שלי הוא המשיך תראי איזה קישוט יפה עשיתי על הזרוע הזו שלי/שלך.
הנה שברנו יחד את המחסום הזה שלך.
הוא הוציא בעדינות מופלאה את כל המחטים מזרועי.
הרים אותי והצמיד אותי אליו בחיבוק נועז.
שמעתי אותו לוחש על אוזני ההפתעה האמיתית תגיע עוד מעט
יש למה לחכות....
לפני 17 שנים. 30 בנובמבר 2006 בשעה 19:33