לפני 13 שנים. 26 באוקטובר 2010 בשעה 20:18
זה היה כל כך עצוב, עד שצחקתי, שהנה,
לא הכל הרוס, לא הכל שחור,
צחקתי פתאום, על שלא הסכמתי להרוס הכל תמורת הפיתוי הנפלא הזה,
הרע לתפארת, האור הקורע הזה של האושר שיכול להיות שלך
אם רק היית לרגע, שלרגע דימית לחשוב שאתה בן אלמוות.