סיפורים מהמקלדת

הירח מרובע והשמש עשויה מחרדל דיז'ון.
את רואה שאנחנו יכולים להגיע להבנה?
רק קצת מארמדת הכעס הזאת, וציפורים עפות אחורה.
אמר סוחר השטיחים: לי זה עולה יותר.

מהשבט היריב הם היו מביאים קרקפות ונוצות.
איש איש את נוצותיו של זה שהרג. מי בחנית, מי בחץ.
לכפר הם דהרו עם הגופות והפצועים והקרקפות והנוצות.
אחרי הטקס שבו קברו את חבריהם הם היו מעטרים
בנוצת הלוחם של השבט היריב את החנית ואת החץ
ואת הצוואר ואת שיער הסוס. לוחם לוחם עם הנוצה של מי שהרג,
פנים אל פנים, עין בעין, דם בדם.
את הנוצות שנותרו הביאו לנשותיהם. הן נעצו אותם בשיערן
בלילה בחשאי לפני לכתן לישון ונשבעו
אמונים לאותו לוחם זר שמעולם
לא ראו, עין בעין, דם בדם.

איך שקלטתי אותה, כבר מהרגע הראשון, מהמילי-שנייה הראשונה,
כבר הבנתי שזו בחורה עם הפרשות בין-וסתיות.
וזה קורה לי המון.
ממש היה כתוב עליה על המצח: יש לי הפרשות בין-וסתיות.
אני אומר לכם אם זה, משתף אתכם, כי לי אין מה לעשות עם זה.
אין לי ראש עסקי, יש לי רק חוש ריח. אני כמו מומחה עולמי לאיפה כדאי לחפש נפט.
אין לו מושג איך להוציא אותו מהאדמה הוא רק בא, יורד נמוך, מריח את הקרקע ואומר: פה. ואז הוא הולך.
תעשו מזה עסק? תפתחו מזה מוצר חדשני ותמכרו בשוק האירו-אסייתי? שיבושם לכם.
זה כבר לא ענייני. אני את שלי עשיתי. פוף. אני כבר לא פה.

פה המיטה. ושם תוכלי לשים את מעט הבגדים
שאיתם באת.
לא נשאל שאלות.
נכין לך ארוחה, אבל לא נתעקש שתאכלי.
נדרוש ממך רק את המעט הדרוש .
לא נפריע לך, ובבקשה ממך השתדלי לא להפריע לנו.
אם יבואו אורחים, אל תתהלכי במסדרון.
אם תבכי, אנא עשי זאת בלילה, אל תוך הכר.
נכבס אותו מידי בוקר, יחד עם הסדינים הלבנים.
ובבקשה אל תכבידי עלינו מעבר לזה.
גם כך זה קשה מנשוא.

I'm in love with your brother
What's his name?
I thought I'd come by to see him again

And when you two danced
Oh, what a dance
And when you two laughed
Oh, what a laugh
Has he mentioned my age love?
Or is he more into young girls with dyed black hair?

I'm in love with your brother
Yes, I am
But maybe I shouldn't ask for his name
Does he know what I do?
And you'll pass this on, won't you?
And if I ask him once what would he say?
Is he willing?
Can he play?

I wasn't really looking for some more than
Some company on the dance floor
And does he know what I do?
And you'll pass this on, won't you?

זה היה כל כך עצוב, עד שצחקתי, שהנה,
לא הכל הרוס, לא הכל שחור,
צחקתי פתאום, על שלא הסכמתי להרוס הכל תמורת הפיתוי הנפלא הזה,
הרע לתפארת, האור הקורע הזה של האושר שיכול להיות שלך
אם רק היית לרגע, שלרגע דימית לחשוב שאתה בן אלמוות.

שוט זנבות שוט פרים שוט אלפקות
מצבטי פטמות מצבטי פטמים
סטרפ-און סטריפ-אוף אטבים אטמים אגמים
פלאגים רוטטים שוט פטמות שוט פטמים
גמירה קליטוראלית פלוגר חשמלי חבלי כביסה
חבלי לידה חבלי משיח דילדו מכני דילדו חצי אוטומאטי
ויברטור רוטט ויברטור חובט ללא שטיפה חבל סנפלינג קרוס דרסר קרוס אובר
קרוס חשמלי מסתובב קריס קרוס מפנגר קראמי
משהה זיקפה מזרז זיקפה מסובב זיקפה
זיקפה
זיקפה חשמלית מרטיב מכני מרטיב מקוורץ
חגורה חגורע אזיקי עור אזיקים מעור עור בצורת אזיקים
מלחח נרתיק מייבש נרתיק נרתיק מעור צ'ינ'צילה
אישה אישה בצורת ילדה אישה חשמלית ילדה בצורה אישה
אישה בצורת קרוס קריס קרוס פררררלללללה
פרררללללה חשמלי ללא מצבר אישה ללא צורך מצבר
ילדה-אישה-מצבר
פלאגים פלטינות פלאג זוהר פלאג מזמר
מגבר גמירות פיטמה קשיחה פיטמה חצי קשיחה
פיטמה זה טוב קרם סיכוך קרם חיכוך
ריח של פיסוק ריח של ניתוק

מצב רוח גיהנומי. אבל חלב צריך.
אמא חטובה עם שתי בנות בגיל היסודי.
בקול שקט אך מקפיא וקשה כמו בטון: אני לא אעשה לך בת מיצווה אם תמשיכי להתנהג ככה בסופר.
הילדה בוהה, נושכת את השפתיים ואז מיכסה של בקבוק שוקו ואז עונה בטון שקט ומקפיא כמו בטון:
לא יכעסו עלי, יכעסו עליך.
אמא כוסית. כן, עדיין גופיות צמודות, עדיין שיזוף, כפכפים, את יפה כשנוח לך. לא לק ברגליים.
היא עוקפת את התור כדי לבקש מקופאית אחרת קופסת פרלמנט, ואז חוזרת ונעמדת לפני.
אני אומר לה בשקט שהייתי לפניה. אני לא חושבת, באמת? אני לא בפוקוס היום. אני רוצה להגיד לה: אני רואה.
הקופאית מסתבכת עם הנייר רציף, האיש לפני נוגס בורקס של סופר ישר מהשקית.
היא מסתבכת עם האשראי שלו ומתנצלת כי חשבה שזה כרטיס מועדון. יש לו בכלל מסטרכארד,
זה אפילו לא אותו צבע. גיהנום של ערב מוקדם.
אני מסתכל על הילדה הקטנה וחושב שעוד כמה שנים היא אולי תברח עם איזה בחור עם אופנוע,
ואולי עוד 15 שנים היא תבקש ממישהי שתפשיט אותה ושתכאיב חזק בפטמות,
ואולי היא תהיה כמו אמא שלה. ואולי לא.
האיש העייף עם הבורקס של סופר גמר את כל השקית עוד בקופה. עכשיו הוא משלם.
שום דבר לא ממש קורה, ובכל זאת גיהנום.

ועכשיו טוב
ואין מה לכתוב
והנה עולה רעיון ישן:
לפתוח ניק תחת הכינוי שולטת 19.
אני כבר יודע עליה משהו. היא כוסית על, והיא לועסת מסטיקים.
הפוסט הראשון יהיה על עוגת קינמון שהיא מאד אוהבת מרולדין, ואתמול
פתאום לא היה להם והיא שאלה את המוכרת והם לא מייצרים אותה יותר והיא
ממש מבואסת כי זו הייתה העוגת קינמון הכי טעימה שיש חוץ מזו שסבתא שלה עשתה ובלה בלה בלה.
אחרי זה אני אלך למסיבה ואשתכר ואקיא בין שתי מכוניות ואכתוב שאני לא אשתה יותר בחיים קמפרי וודקה
כי זה מגעיל ומר. ולמה אנשים עושים לעצמם דברים כאלה שזה רע להם בעצם.
ויגיבו לי גרושים מינוס ונשואים פלוס ויציעו כסף אוטו חופשה אורגזמה אושר מלכות תבל.
ויגידו שאני מדהימה ומלכה אמיתית וישלחו לי הביתה עוגת קינמון של רולדין והיא נורא טעימה חוץ מהעוגת
קינמון של סבתא שלי.
אבל לכולם אני אגיד לא. אני לא הולכת עם כל אחד, בעצם, אני חושבת שאני
אוהבת את ערן.

שני מימון, שולטת 19

מנשה קדישמן. כתבה טלויזיונית.
שואל אותו הכתב, למה אתה מצייר כבר עשרות שנים את אותה כבשה?
עונה קדישמן, תיראה, אני הרבה אנשים? לא. אני בן אדם אחד.
אז אני מצייר כיבשה אחת.