|
|
|
היא פתאום עצובה ושותקת
ואז
הולכת למטבח
וחוזרת אחרי זמן מה סמיך וכבד
עם צלחת פירות חתוכים בשורות
תאנים מנגו בננה וקווי
ושמה בשקט על השולחן כאילו
באה להגיד שמכל זה
ייצא בסוף
משהו יפה
נכנס, שותק.
חוצה את הנביאים, שותק.
חוצה את מסריק, שותק.
רמזור ארוך בפרישמן , שותק.
פרישמן -אבן גבירול:
"זיינתי אחת, גמרנו, לא היה לה נייר ניגוב...... אמרתי לה, בחייך...נייר ניגוב...,
מה, לא באים אליך גברים הביתה? ......
פאוזה ברמזור של דוד המלך.
......גרה בדירה של 6 אלף, לא תיקני נייר ניגוב?
כאלה עם אלכוהול.... עם מה את רוצה שאני אנגב את הזין?........ עם מגבת?....
מעדיף ללכת להתקלח...
....ידידה משכבר הימים (המושג במקור), גרושה פלוס שתיים.....בחייך.....נייר ניגוב.
ואני אומר, בנאדם, שהוא מגיע למצב בחיים שכל מה שהוא צריך זה נייר ניגוב,
שיש לו הכל וזה כל מה שחסר לו, נמצא מאד למעלה מבחינה נפשית. זה בנאדם מואר.
הלוואי עלי לרצות רק נייר ניגוב. אפילו הרב עובדיה יוסף, באמת אחד שיש לו הרבה בחיים,
אפילו הוא לא מגיע לרמה שכל מה שחסר לו זה רק נייר ניגוב. אני בטוח שאם נדבר פעם לב אל לב, אני והוא לבד בלי היועץ תקשורת,
הוא יתוודה ויגיד לי שכבר שנים הוא מת למכונת אספרסו שמקציפה אוטומאטית חלב בקונטיינר בילד-אין.
להלן תכתובת מייל, אמיתית באותה מידה שהיא מופרכת, מצחיקה באותה מידה שהיא עצובה, ופאתטית באותה מידה שהיא מאגית.
-------------------------------------------------------------
20.9.10, 10:22
שלום ג'ייקוב ,
בנוגע לענייננו, תוכל בבקשה לשלוח תאריך לידה מלא לצורך אבחון נומרולוגי?
יאיר כחל, מנכ"ל 'יאיר כחל' מיצוב תקשורת ולובינג
------------------------------------------------------------
20.9.10, 10:40
שלום יאיר,
לשאלתך, אני יליד 1977.
-----------------------------------------------------------
20.9.10, 12:34
שלום ,
ביקשתי תאריך לידה מלא.
תודה,
יאיר כחל, מנכ"ל 'יאיר כחל' מיצוב תקשורת ולובינג.
---------------------------------------------------------------
עכשיו, האיש, מנכ"ל חברה רצינית ולו לקוחות רציניים (אסותא, דלויט, אפיק פיננסים וכהנה וכהנה בועלי כיס).
ואני, חשבתי על כמה תשובות אפשריות. אנא עזרו לג'ייקוב לבחור את הנכונה מביניהם.
תשובה א' (נזרום עם הראש)
שלום יאיר,
בהמשך לשיחתנו, אני מיידע אותך בעובדות החותכות הנ"ל:
פתחתי חפיסת קלפים שאני נושא איתי דרך קבע ,ולמרבה הצער במקום מלכה לבבות יצא מלך תילתן.
צר לי, אך לאור מפות הכוכבים כפי שהם משתקפות כרגע, אינני חושב שזה יהיה רעיון טוב שאכהן כמנהל תיקי לקוחות במשרדך.
כפי שזה ניראה מפה, הכוכבים צופים שבאזור נובמבר, עת שביט ייכנס לוונוס בזווית של 45 מעלות, אני עלול לשפוך עליך כוס של נס
גרוע שהכנתי במטבח המשרדי.
בברכת כוכבי לכת זוהרים ומזג אויר מעונן חלקית.
שלך תמיד ג'ייקוב.
תשובה ב' (זורם באבו-אבוהה)
שלום יאיר,
שלחתי לך כבר מייל קודם עם תאריך הלידה המלא לצורך אבחון נומרולוגי.
בנוסף ולפנים משורת הדין, ברגעים אלו ממש יוצאת אליך חבילה בדואר שליחים ובה כוס קפה ששתיתי הבוקר (היא עושה גם נס?)
מצ"ב כמובן גם רשימת ממליצים לצורך התרשמותך, ביניהם: גנדאלף ,אובי ואן קאנובי, המכשפה מהמערב מ'הקוסם מארץ עוץ' וג'סיקה ראביט (כרגע בחו"ל, תנסה אחרי סוכות).
אתה מוזמן לנסות גם את מיקי מאוס, הוא אכן היה שוליית קוסם, אך כבר אינו בקו הבריאות לצערי.
בברכת
May the force be with you, always
ג'ייקוב.
תשובה ג' (בוא לא נזרום עם זה)
שלום יאיר,
אשמח לתת לך תאריך לידה מלא, אך לצורך ההדדיות אבקש ממך גם כן לשלוח לי תאריך לידה
מלא, ואף כתובת, כדי שאוכל להכווין את מחלקת בריאות הנפש של העירייה למטרת אישפוז כפוי.
אשמח גם ליידע את שלל החברות שלהם אתה מעניק ייעוץ תקשורתי שלצערנו הרב, המנכ"ל הכל יכול של החברה
אינו חש בטוב בזמן האחרון ואיבד את כושר השיפוט שלו עד כדי כך שהוא ניזקק למכשפות, קוראות בבדולח ושאר חולות בראש
במקום מה שנהוג לעשות בעולמנו השפוי למחצה, פשוט לדבר עם הבנאדם.
דחוף את מפת הכוכבים שלך לתחת יאיר.
בברכת כניסה חלקה,
ג'ייקוב.
האישה הבלתי אפשרית
האישה שגובהה שני מטר,
הגברת של קרארה,
שלא שותה ולא מעשנת,
האישה שלא רוצה להתפשט
מפחד שתיכנס להריון,
הווסטאלה שאי אפשר לגעת בה
שלא רוצה ללדת,
האישה שנושמת דרך הפה,
האישה שצועדת בתולה אל מיטת הנישואים
אבל אז מתנהגת כמו גבר,
זו שמתפשטת מטוב לב
(כי היא מוקסמת ממוסיקה קלאסית)
האדמונית ששוכבת על הבטן,
זו שמתמסרת רק לשם אהבה,
הקטנה שמציצה בעין אחת,
זו שנותנת לשכב איתה
רק על הספה, בקצה התהום,
זו ששונאת את אברי המין,
זו שמזדווגת רק עם הכלב שלה,
האישה שעושה את עצמה ישנה
(בעלה מאיר עליה בגפרור)
האישה שמתמסרת סתם
בגלל הבדידות, בגלל השכחה...
זו שסוחבת את בתוליה עד לזקנה,
הפרופסורית קצרת הראייה,
המזכירה עם משקפי השמש
הנערה החיוורת עם המשקפיים
(היא לא רוצה שום דבר שקשור לזין)
כל הוולקיריות האלה
כל הגבירות הכבודות האלה
עם שפתי הפות הגדולה והקטנה
במוקדם או במאוחר יוציאו אותי מדעתי.
מספרדית: אהרן שבתאי
פורסם ב"מעין" גיליון 5
בפעם הראשונה שפגשתי אותו הוא עבר על פני האופנוע, פתאום הסתובב, צעד שני צעדים ונעצר. לא נגע,
רק הסתכל מכל הכיוונים, מהופנט. מקרוב, מרחוק.
"רוצה סיבוב"?
"אין לי רישיון בכלל, ואין לי כסף"
"יום אחד יהיה לך"
"החיים קשים".
אחרי איזה שבוע הוא עבר שוב. הפעם עם אופניים.
"דימה, מה נשמע"?
"קוראים לי רומן"
"אוקיי רומן. אז מה קורה?
"בסדר. אתה כל פעם בא עם אופנוע אחר"
"כן, אני כותב עליהם למגזין, בגלל זה אתה רואה אחד אחר בכל פעם. אתה רוצה לשבת עליו,
להרגיש איך זה"?
"אפשר?"
"מוג'נה רס טולקה רוג'נה"
"מה?
"נו...אפשר אבל בזהירות...."
"מוג'נה אסטה ווג'נה!"
"מוג'נה אסטה רוג'נה"
"מוג'נה אסטה ו ו ג ' נ ה"
", מוג'נה אסטה ווג'נה, תפסתי".
אני מראה לו איך לעלות. הוא שולח ידיים לכידון, בקושי מגיע. הבטן שלו על המיכל. ניראה כמו סופרמן קטן.
"איך אתה מגיע לזה בכלל?
"אני קצת יותר ארוך ממך...."
הוא שואל שאלות ואני מסביר לו. זו הידית של הברקס, וזו הרגלית ברקס. וזו הרגלית של הקלאצ'.
"זה לא כמו באופניים שלי".
"לא, זה קצת אחרת. עוד שלוש שנים תוכל להוציא רישיון"
"כן? עוד שלוש שנים?"
"כן . תחסוך קצת כסף, ועוד שלוש שנים תוכל להוציא רישיון וגם לך יהיה אחד כזה".
"יש לי קצת כסף. וואו, עוד שלוש שנים"
(או מעשה עירוני פתלתל בשלושה חלקים שמתחברים בסוף יחדיו וגם סוף מפתיע עם אפקט מגדרי)
קטע א' - אספרסו
לפני שבועיים, אחרי עוד מסיבת סמבו-ממבו , אספתי את עצמי באישון לילה כהרגלי לבית הקפה הסמוך למטרת העלאת רמת הסוכרים בדם (סיבה אגבית ולצורך רטוריקה בלבד) וכדי לחשוב טוב טוב לאן כל זה הולך (סיבת הסיבות). מן הון להון, תופסות עיני באישון הלילה בריה חביבה בהחלט, כחולת עיניים, ארוכת שיער ומהדסת גפיים (תסלחו לי מראש על הסגנון המליצי המעופש, לכתוב טוב יותר לוקח יותר זמן). הנהדרת מקשקשת בקרן הרחוב עם חברות, אך בין לבין אנחנו גם מנהלים שיח עיניים ופנטומימה( עיקום שפתיים כלפי מטה - סחתיין על האופנוע שלך, עיקום שפתיים והצבעה – סחתיין גם על הקטנוע שלך וכו'). את שיח האוטיסטים החביב חתמתי בתנועת אצבע סיבובית בקרבת האוזן (משמע "שנינו יושבים פה כנראה באופן קבוע, אז אני מתאר לעצמי שעוד נדבר, אין סיבה לעשות את זה עכשיו, יש לנו זמן, החיים שופעי הפתעות”). פה יש עוד אנקדוטה, אבל היא שולית כרגע, אז רק נציין בקצרה שבזוית מסוימת, בעמידה מסוימת, היה פלוני יכול להעלות חשד זעום ועדין שהבריה הנהדרת היא כמוני במובנים רבים, כלומר, אוהבת בנות, או לפחות, ופה ננקוב בשמו של הביטוי הפסאודו-ביולוגי, רב הפנים והתעתועים, דו-מינית.
מקטע ב' - דו"ח דריקטוריון
ובאותו בית קפה, שבועיים לאחר מכן, בעוד אני עמל בשצף רב על מה שניראה לי בהסתכלות ראשונית כדו"ח סיכום ישיבת דירקטוריון , ידיעה שולית באינטרנט צדה את עיני - "הראפרית שורטי נדקרה על ידי אישה ביציאה ממועדון בת"א". מי היא הראפרית שורטי? מה היא שרה, איפה היא הייתה כל הזמן, האם פספסתי שוב איזה טרנד?
ועוד: באיזה ערוץ זה? זה ידיעה שוות ערך לרציחתו של פאף דאדי? היא סוג של פאף דדי מקומי? או שאולי זה טופאק שנרצח וזכרוני מהטל בי.
הידיעה הייתה שזורה רמזים דקים ביותר, כמעט נלחשים , הרומזים בעדינות מופתית היאה לעיתונות שגברת שורטי (הנאה בהחלט, חברים) היא חובבת נשים מן המניין, או לפחות...נו...היצור הערפילי הזה, המדוזה הנדירה הזו – האישה הדו-מינית. בכל אופן, לגברת שורטי שלום, תודה לאל, נקישה בעץ, צביטת פיטמה.
לא ידעתי מה לעשות עם הידיעה המרעישה ואיפה תכלס לקטלג אותה. האם במסגרת אותם סיפורים מופלאים כדוגמת אותו כלב שננטש על ידי בעליו באוקראינה והתעקש לחזור לרוסיה ולנזוף בבעלים הסורר תוך שהוא מחליף לשם כך שתי רכבות? או אולי תחת הכותרת של סיפורי ידע כללי שתמיד נדרשים כשאתה מלווה אורח מחו"ל ומבקש להסתער על אוזניו במידע היסטורי חיוני - “כאן נרצח רבין, פה דקרו את שורטי".
מגילה ג' - הקהילה
והנה, לא עוברות דקות מספר ודו"ח הדירקטוריון רומז לי בעצם שהוא דו"ח בורסאי בכלל, ושלושה מיילים ששלחתי בעקבותיו עלולים להפוך לבדיחת השנה, או אז, עיניי נתקעות באתם יודעים כבר במי.
ובכן, יושבת לה הבריה ארוכת הרגליים, כחולת העיניים וארוכת השיער ומלהגת בשולחן סמוך עם חברה על כוס קפה (הפוך,חלש, בלי קצף - לא הכל מושלם).
הדו"ח הדירקטוריוני-בורסאי או אולי הייתה זו דווקא רשימת מכולת מוצפנת (עד עכשיו אני לא בטוח), הוא, בכל אופן, נזרק הצידה ובצעדים סמכותיים ביותר, רגל בטוחה אחר רגל בטוחה, יציבה נכונה, מפרק גמיש, הנני ניגש (פועל נפלא) אל עבר השולחן של האנטילופה הנהדרת.
אני לא יודע איך אתם אוהבים את משפטי הפתיחה שלכם, ונניח רגע לכל הפתיחות בסגנון רומנטיקה מזרחית (זגג, פרח וכיוצא באלה), העניין הוא לחתוך ישר לנקודה. לא, לא זגגים ולא גננים, ישר לפואנטה! לדוגמא: "סליחה, עבר כבר קו 25"?
אבל אין ספק שפה נדרשת פעילות כירורגית. יש מקרים שצריך לשנס מותניים, ואין ספק שזהו המקרה שהרי הבריה הנהדרת הזו, על מגוון הבעות הפנים הנפלא שלה (מהתכונות הסקסיות ביותר לאישה), עדיין נחשדת, גם אם בצורה הקלה ביותר, בחיבה פתולוגית למין הפתלתל. פה צריך ללכת לגמרי מסביב, לאט-לאט להדק את טבעת החשק סביב החמוס הערמומי הזה, תוך כדי שהוא משוכנע שאתה חף מכל אינטרס וכל שאיפתך היא להרמוניה ורוגע כלל עולמיים.
הדיפלומטיות הענווה היא היא הדרך! אך הכי חשוב, תמיד תכין לעצמך נקודת יציאה למקרה שתעלה על שרטון.
זכור רב חובל! דיפלומטיה, ונקודת יציאה.
להלן הטקסט במלואו:
-יש מצב שאת לסבית?
- כן....וזו חברה שלי,אנחנו כבר 4 שנים ביחד.
- בטח שמעתן את החדשות, לא להאמין מה קרה לשורטי.....כזה דבר....נורא...נורא. מה נהיה מאיתנו? לוס אנג'לס? פשוט נורא,
מה יהיה על הקהילה, זה מה שאני שואל.
אבודה ויפה.
ואבודה מפני שכל כך יפה. ויפה מפני שכל כך אבודה.
מעמידה פני כבשה (היא מתאמנת ערב ערב )
כדי שאתה תחשוב בתרועה מטומטמת
שאם כך אתה הוא בוודאי הזאב.
והיא תמכור לך אושר שאין לה לעצמה
והיא לא מחייכת, אלא רק לעומתך
ואתה מתפרץ צעיר וגאה ומאחוריך חיל הפרשים
(הרי במצח יש צלקת ובכיס כמה תרגילים)
והיא גונחת נאנחת מתלחשת
והסוסים דוהרים קדימה זה מכבר
ועוד שנייה העיר נופלת
אבל קודם הצוואר
