סיפורים מהמקלדת

(או מעשה עירוני פתלתל בשלושה חלקים שמתחברים בסוף יחדיו וגם סוף מפתיע עם אפקט מגדרי)

קטע א' - אספרסו

לפני שבועיים, אחרי עוד מסיבת סמבו-ממבו , אספתי את עצמי באישון לילה כהרגלי לבית הקפה הסמוך למטרת העלאת רמת הסוכרים בדם (סיבה אגבית ולצורך רטוריקה בלבד) וכדי לחשוב טוב טוב לאן כל זה הולך (סיבת הסיבות). מן הון להון, תופסות עיני באישון הלילה בריה חביבה בהחלט, כחולת עיניים, ארוכת שיער ומהדסת גפיים (תסלחו לי מראש על הסגנון המליצי המעופש, לכתוב טוב יותר לוקח יותר זמן). הנהדרת מקשקשת בקרן הרחוב עם חברות, אך בין לבין אנחנו גם מנהלים שיח עיניים ופנטומימה( עיקום שפתיים כלפי מטה - סחתיין על האופנוע שלך, עיקום שפתיים והצבעה – סחתיין גם על הקטנוע שלך וכו'). את שיח האוטיסטים החביב חתמתי בתנועת אצבע סיבובית בקרבת האוזן (משמע "שנינו יושבים פה כנראה באופן קבוע, אז אני מתאר לעצמי שעוד נדבר, אין סיבה לעשות את זה עכשיו, יש לנו זמן, החיים שופעי הפתעות”). פה יש עוד אנקדוטה, אבל היא שולית כרגע, אז רק נציין בקצרה שבזוית מסוימת, בעמידה מסוימת, היה פלוני יכול להעלות חשד זעום ועדין שהבריה הנהדרת היא כמוני במובנים רבים, כלומר, אוהבת בנות, או לפחות, ופה ננקוב בשמו של הביטוי הפסאודו-ביולוגי, רב הפנים והתעתועים, דו-מינית.


מקטע ב' - דו"ח דריקטוריון

ובאותו בית קפה, שבועיים לאחר מכן, בעוד אני עמל בשצף רב על מה שניראה לי בהסתכלות ראשונית כדו"ח סיכום ישיבת דירקטוריון , ידיעה שולית באינטרנט צדה את עיני - "הראפרית שורטי נדקרה על ידי אישה ביציאה ממועדון בת"א". מי היא הראפרית שורטי? מה היא שרה, איפה היא הייתה כל הזמן, האם פספסתי שוב איזה טרנד?
ועוד: באיזה ערוץ זה? זה ידיעה שוות ערך לרציחתו של פאף דאדי? היא סוג של פאף דדי מקומי? או שאולי זה טופאק שנרצח וזכרוני מהטל בי.
הידיעה הייתה שזורה רמזים דקים ביותר, כמעט נלחשים , הרומזים בעדינות מופתית היאה לעיתונות שגברת שורטי (הנאה בהחלט, חברים) היא חובבת נשים מן המניין, או לפחות...נו...היצור הערפילי הזה, המדוזה הנדירה הזו – האישה הדו-מינית. בכל אופן, לגברת שורטי שלום, תודה לאל, נקישה בעץ, צביטת פיטמה.
לא ידעתי מה לעשות עם הידיעה המרעישה ואיפה תכלס לקטלג אותה. האם במסגרת אותם סיפורים מופלאים כדוגמת אותו כלב שננטש על ידי בעליו באוקראינה והתעקש לחזור לרוסיה ולנזוף בבעלים הסורר תוך שהוא מחליף לשם כך שתי רכבות? או אולי תחת הכותרת של סיפורי ידע כללי שתמיד נדרשים כשאתה מלווה אורח מחו"ל ומבקש להסתער על אוזניו במידע היסטורי חיוני - “כאן נרצח רבין, פה דקרו את שורטי".


מגילה ג' - הקהילה

והנה, לא עוברות דקות מספר ודו"ח הדירקטוריון רומז לי בעצם שהוא דו"ח בורסאי בכלל, ושלושה מיילים ששלחתי בעקבותיו עלולים להפוך לבדיחת השנה, או אז, עיניי נתקעות באתם יודעים כבר במי.
ובכן, יושבת לה הבריה ארוכת הרגליים, כחולת העיניים וארוכת השיער ומלהגת בשולחן סמוך עם חברה על כוס קפה (הפוך,חלש, בלי קצף - לא הכל מושלם).
הדו"ח הדירקטוריוני-בורסאי או אולי הייתה זו דווקא רשימת מכולת מוצפנת (עד עכשיו אני לא בטוח), הוא, בכל אופן, נזרק הצידה ובצעדים סמכותיים ביותר, רגל בטוחה אחר רגל בטוחה, יציבה נכונה, מפרק גמיש, הנני ניגש (פועל נפלא) אל עבר השולחן של האנטילופה הנהדרת.
אני לא יודע איך אתם אוהבים את משפטי הפתיחה שלכם, ונניח רגע לכל הפתיחות בסגנון רומנטיקה מזרחית (זגג, פרח וכיוצא באלה), העניין הוא לחתוך ישר לנקודה. לא, לא זגגים ולא גננים, ישר לפואנטה! לדוגמא: "סליחה, עבר כבר קו 25"?
אבל אין ספק שפה נדרשת פעילות כירורגית. יש מקרים שצריך לשנס מותניים, ואין ספק שזהו המקרה שהרי הבריה הנהדרת הזו, על מגוון הבעות הפנים הנפלא שלה (מהתכונות הסקסיות ביותר לאישה), עדיין נחשדת, גם אם בצורה הקלה ביותר, בחיבה פתולוגית למין הפתלתל. פה צריך ללכת לגמרי מסביב, לאט-לאט להדק את טבעת החשק סביב החמוס הערמומי הזה, תוך כדי שהוא משוכנע שאתה חף מכל אינטרס וכל שאיפתך היא להרמוניה ורוגע כלל עולמיים.
הדיפלומטיות הענווה היא היא הדרך! אך הכי חשוב, תמיד תכין לעצמך נקודת יציאה למקרה שתעלה על שרטון.
זכור רב חובל! דיפלומטיה, ונקודת יציאה.
להלן הטקסט במלואו:

-יש מצב שאת לסבית?
- כן....וזו חברה שלי,אנחנו כבר 4 שנים ביחד.
- בטח שמעתן את החדשות, לא להאמין מה קרה לשורטי.....כזה דבר....נורא...נורא. מה נהיה מאיתנו? לוס אנג'לס? פשוט נורא,
מה יהיה על הקהילה, זה מה שאני שואל.