האישה הבלתי אפשרית
האישה שגובהה שני מטר,
הגברת של קרארה,
שלא שותה ולא מעשנת,
האישה שלא רוצה להתפשט
מפחד שתיכנס להריון,
הווסטאלה שאי אפשר לגעת בה
שלא רוצה ללדת,
האישה שנושמת דרך הפה,
האישה שצועדת בתולה אל מיטת הנישואים
אבל אז מתנהגת כמו גבר,
זו שמתפשטת מטוב לב
(כי היא מוקסמת ממוסיקה קלאסית)
האדמונית ששוכבת על הבטן,
זו שמתמסרת רק לשם אהבה,
הקטנה שמציצה בעין אחת,
זו שנותנת לשכב איתה
רק על הספה, בקצה התהום,
זו ששונאת את אברי המין,
זו שמזדווגת רק עם הכלב שלה,
האישה שעושה את עצמה ישנה
(בעלה מאיר עליה בגפרור)
האישה שמתמסרת סתם
בגלל הבדידות, בגלל השכחה...
זו שסוחבת את בתוליה עד לזקנה,
הפרופסורית קצרת הראייה,
המזכירה עם משקפי השמש
הנערה החיוורת עם המשקפיים
(היא לא רוצה שום דבר שקשור לזין)
כל הוולקיריות האלה
כל הגבירות הכבודות האלה
עם שפתי הפות הגדולה והקטנה
במוקדם או במאוחר יוציאו אותי מדעתי.
מספרדית: אהרן שבתאי
פורסם ב"מעין" גיליון 5
לפני 14 שנים. 20 בספטמבר 2010 בשעה 12:12
