לפני 13 שנים. 26 בינואר 2011 בשעה 20:57
מהשבט היריב הם היו מביאים קרקפות ונוצות.
איש איש את נוצותיו של זה שהרג. מי בחנית, מי בחץ.
לכפר הם דהרו עם הגופות והפצועים והקרקפות והנוצות.
אחרי הטקס שבו קברו את חבריהם הם היו מעטרים
בנוצת הלוחם של השבט היריב את החנית ואת החץ
ואת הצוואר ואת שיער הסוס. לוחם לוחם עם הנוצה של מי שהרג,
פנים אל פנים, עין בעין, דם בדם.
את הנוצות שנותרו הביאו לנשותיהם. הן נעצו אותם בשיערן
בלילה בחשאי לפני לכתן לישון ונשבעו
אמונים לאותו לוחם זר שמעולם
לא ראו, עין בעין, דם בדם.
