הסיפור כמעט נגמר

הולכים לים בחצות הליל
את ואני והאי-ידיעה
בלהט הרגע מפלח 2 כסאות
כי התחשק לי לתת לך לשבת הכי קרוב
לים

בשניה שהתיישבתי התיישבת עלי
בשניה שהתיישבת התנפלת עלי
עוצמת הרגש שהייתה שם
המיסה את האי-ידיעה כמו הר-געש

באותו רגע התאהבתי אם לא הייתי כבר
באותו הרגע הרגשתי שאת שם איתי לגמרי

את באה והולכת
ואני נשאר
מזקקת למים טהורים את כל מה שטוב בעולם
נותנת לי לשתות עד שנגמר

איך מישהי בכלל תתקרב אליך?
הצבת רף כל כך גבוה
שאפילו השמיים מסתכלים מלמטה ביראה

שילוב של יופי וטוב לב ותשוקה וסקרנות
סינדרלת החתולים
נסיכת המבטים

שמש נצחית בראש צלול

כאב חנוק
רעל מחוק
שמש נעלמת
להבה אט אט כוזבת

דשא רטוב
מזדהה עם דמעותי
פירות העץ
נופלים כמו כוחותי

את היית שמש מקרינה
אני הייתי ירח בפינה
אותך רציתי כמו למצוא פנינה
אותך אהבתי כמו מתנה

לגעת בכל מה שטוב
להתמכר ולחזור לכתוב
והכל כמו מבעד למראה
והכל רחוק כמו שממה

אם רק יכלתי לשבור את הרצף
אם רק יכלתי לחזור לעבר
אם רק יכלתי לקפוא עד מתי
שתחזרי אלי לעד