כשהשמש שוקעת...

חיפשתי אותך, כל כך רציתי שתבוא כבר.
בחצי עין כבר ראיתי אותך מתקרב,עמדת שם מחייך צוחק מקשקש.
רציתי לעצור את הזמן ורק להביט בך.
קפאתי במקום,
כמעט ושכחתי את המבט שלך, את החיוך שלך,את המגע שלך.
הייתי בטוחה שאני שקופה עבורך, חשבתי שהצלחת לראות דרכי.
התקרבת ,הנשימות שלך היו קרובות אליי שוב , לקצת,קצת שהספיק לי לעוד הרבה מאוד זמן.
רציתי אותך קרוב ,שלא תלך,רק עוד קצת.............
הסתכלת עליי , נמסתי.
כמעט ושכחתי את המבט שלך, המבט המדבר שלך.
המבט הזה החודר הזה המבט שלך...
המבט שמזכיר לי מה הייתי בשבילך, מה תמיד אשאר בשבילך...

שוקעת למולך....ירח שלי....

כשתביט לתוך עיניי גופי ישתתק
כשתלטף את שערי גופי יתרפק
כשמרותך תפגוש בגופי ליבי ישתוקק

מביטה בהערצה מלמטה ,לכוח שלך למולי
גופי ונפשי שלך, הם כבר לא שלי
מתמסרת וכנועה ,כולי שלך
בכל דרך וצעד, לא אשכח את מקומי בשבילך

בכל מצב ובכל זמן, כנועה שלך.

לא חשבתי שתשקר לי.
האמנתי, רציתי להאמין.
האמנתי שזה יכול להצליח, אבל זה התפוצץ לי בפרצוף.
לא ביקשתי כלום, רק כנות.

רציתי להפוך אותך לגאה, הפכת אותי למאוכזבת...



כבר לא שלך,
אני...

תגיד לי, מי
עוטפת את כתפיך במקומי
נשטפת מעיניך במקומי
זאת שלקחה את הפינה שלי בך
שנקמה את חסרוני בלב שלך
שלי ושלך
מי זאת שלקחה
סיכוי שעוד נאהב
שבמקומי עכשיו.

כל הזמן חושבת על ידייה שמטלפות את גופך, את שפתייה המנשקות את שלך,שלי.
מחבקת,אוהבת, זאת שלקחה סיכוי שעוד נאהב, כן היא במקומי עכשיו.
היא מוחקת לי אותנו מלבך, כל פצע שפצענו,
בשבילך היא כבר כמעט אני בלב שלך.
זאת שלקחה סיכוי שעוד נאהב,

זאת שבמקומי עכשיו.

זה זמן מה שלא הבטת בי, לא שמעתי את קולך שהיה מציף את גופי.
אתה אולי תקרא את זה אבל בטח לא תבין שזה אתה, אתה כאן שנכתב .

הגעגוע מציף אותי, אני אוהבת אותך, חושבת שמעולם לא חדלתי לאהוב אותך.
רק שלא היה שם מקום בשבילי.
היום יותר מתמיד אני חוזרת לחשוב עליך, בעצם מעולם לא חדלתי .
מדמיינת אותך כאן איתי, מחבק מלטף אוהב.
אתה אומנם לא כאן אבל דמותך איתי,ליבך קורא לי.
ואני כמו מתוך חלום לא מצליחה להושיט יד לאחוז בך.
אני יודעת שטוב לך ושאתה מאושר לך שם,וזה עושה לי קצת טוב.
אבל הרגשות ,הרגשות שלי אליך כאן איתי, והם לא הולכים לשום מקום.

אני רוצה לחשוב שגם אתה חושב עלי, שגם ליבך אוהב.
אבל מתעוררת שוב למציאות.
כותבת את הבלוג הזה להנציח את אהבתנו ,ככה אולי הרגשות ישארו כאן ולא ירדפו אותי.

אילו רק היית נותן סימן קטן,נפשי הייתה נחה...

מתגעגעת, אני.