|
|
|
אני אוהבת שאתה מצחיק אותי
גורם לי לצחוק בקול
אני אוהבת במיוחד
ששניה אחרי שסטרתי לך על פניך
וסימני כף ידי מוטבעת בלחייך
אני רואה את הבעת ההפתעה מהסטירה
כשאינך מבין מדוע סטרתי לך
אתה מבין?
מה שמותר לרב לא תמיד מותר גם לתלמיד.
אני יושבת מול המחשב
גולשת להנאתי בכל מיני אתרים
בעודך שוכב ערום על גבך
ברצפה, מתחת לרגלי
רגלי מונחות על פניך
אינך מורשה ללקק אותם
אינך מורשה לנשק אותם
אתה מורשה רק להריח אותם
אתה מריח, מסניף את ריח רגלי, גבירתך
כדי שתדע את ריח זו שנתת בידיה את המושכות
שאוביל אותך לאן שאני רוצה.
חוזרת למקום מוכר וטיבעי
השמיים הם הגבול.
http://t1.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcRfEA4SFfMlbFY2sJquMzbTSiG9LGgnUcBZwh35D11GstJYyEvHgthoLNMB
מיום ליום זה יותר ויותר מתגבש
אני מרגישה שמיציתי את עצמי במידה מסויימת
תמיד היו בי מין השתיים
למעלה ולמטה רק בתחום השליטה
אני לא מסוג האנשים שישבו על הגדר באמצע בין לבין
הדברים תמיד היו מוחלטים אצלי
או זה או זה
במחשבות בצורך אני כרגע נוטה יותר למעלה מאשר למטה
בדרך לחזור למיתולוגית
פעם מישהו אמר לי זה לא כינוי זה לא אישה
זה מוסד.
יותר ממה שחשבתי.
זה מצחיק
כשאני שם
אתה כאן
כשאני כאן
אתה שם.
היא תמיד אמרה שנועדנו אחד לשני
זה משפט חזק מידי בשבילי.
"חבלי לידה"
מאוד קשים
לא חשבתי שזה יהיה כך
מעורר מחשבות שניות בענין....
(בבקשה לא להגיב )
בחנוכה מדליקים נרות
וגם נהוג לאכול ספוגניות
למרות שאני מנסה לרדת במשקלי
פינקתי את עצמי בסופגניה, ולא סתם סופגניה רגילה
פינקו אותי בסופגניה מקונדיטורית רולדין מראשל"צ (אחרי הכל אני במרכז:))
ממש תאווה לעינים וגם לחיך
אבל
נהנתי לא פחות
לראות אותך
ערום
רוכן מעל כפות רגלי
ומלקק את שאריות הסופגניה מאצבעות רגלי.
