צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 11 שנים. 26 בדצמבר 2012 בשעה 21:59

אני אוהבת לראות

איך אתה לפעמים

מאבד כל יכולת וורבלית מולי

איך אתה מסתבך בתוך המילים שלך

וככל שאני יותר ויותר משחררת את החוט הבלתי נראה שכובל אותך אלי

אתה מסתבך יותר ויותר עם עצמך

מגמגם

נרגש

לא מסוגל לחשוב

לא יכול להתבטא

אני אוהבת את חוסר האונים שלך מולי

אתה מתפתל

מנסה לצאת מהסבך אליו נקלעת

ואילו אני משועשעת מנסיונות השווא שלך.

 

 

 

לפני 11 שנים. 26 בדצמבר 2012 בשעה 20:55

וכל בדיחה על ג'וזפין ונפוליאון לא תזכה ממני לחיוך או צחוק

:)

לפני 11 שנים. 26 בדצמבר 2012 בשעה 16:13

 

 

 

לפני 11 שנים. 26 בדצמבר 2012 בשעה 15:18

 

 

 

לפני 11 שנים. 26 בדצמבר 2012 בשעה 5:33

עוד משהו נוסטלגי לבוקר טוב, ויום נפלא :)

 

 

 

לפני 11 שנים. 25 בדצמבר 2012 בשעה 18:52

 

 

לפני 11 שנים. 25 בדצמבר 2012 בשעה 17:32

 

 

 

לפני 11 שנים. 24 בדצמבר 2012 בשעה 22:31

 

 

 

לפני 11 שנים. 23 בדצמבר 2012 בשעה 18:49

 

 

לפני 11 שנים. 22 בדצמבר 2012 בשעה 12:23

אני אוהבת לראות

איך גופך מתכווץ, דרוך

איך כל חושיך מתחדדים

כשאני מניפה את הקיין באוויר

אתה שומע איך הקיין חותך את האוויר

ומשמיע קול חד וחזק

בעודי מסתובבת סביבך

חוש שמיעתך מתחדד

למשמע נעלי העקב הנוקשות בריצפה

אני ממשיכה להניף בידי את הקיין באוויר...

אינך יודע מתי הקיין ישק לעכוזך

רק אני יודעת

אני רוכנת מעליך

לוחשת באוזנך

"תרפה את שרירי גופך יקירי תכין את עצמך למגע הקיין"

בטרם הצלחת להרפות את שריריך

אתה מרגיש את הצלפת הקיין על עכוזך

אני אוהבת לראות את סימן הקיין בגופך

קו דק ארוך ואדום

אני מרטיבה את אצבעותי בפי

ומעבירה אותם על הסימון שצירתי בך.