שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 11 שנים. 22 בדצמבר 2012 בשעה 12:23

אני אוהבת לראות

איך גופך מתכווץ, דרוך

איך כל חושיך מתחדדים

כשאני מניפה את הקיין באוויר

אתה שומע איך הקיין חותך את האוויר

ומשמיע קול חד וחזק

בעודי מסתובבת סביבך

חוש שמיעתך מתחדד

למשמע נעלי העקב הנוקשות בריצפה

אני ממשיכה להניף בידי את הקיין באוויר...

אינך יודע מתי הקיין ישק לעכוזך

רק אני יודעת

אני רוכנת מעליך

לוחשת באוזנך

"תרפה את שרירי גופך יקירי תכין את עצמך למגע הקיין"

בטרם הצלחת להרפות את שריריך

אתה מרגיש את הצלפת הקיין על עכוזך

אני אוהבת לראות את סימן הקיין בגופך

קו דק ארוך ואדום

אני מרטיבה את אצבעותי בפי

ומעבירה אותם על הסימון שצירתי בך.

 

קוקאיי​(נשלט) - יפה.
לפני 11 שנים
Josephin​(לא בעסק) - תודה.
לפני 11 שנים
המשדרג - ולחשוב שרק אמש תיפקדת כנשלטת בכל נפשך וגופך.... ברכות לקידומך בעולם הבדס"מ
לפני 11 שנים
Josephin​(לא בעסק) - מה שהיה אתמול נישאר שם,היום זה יום חדש.
תודה.
לפני 11 שנים
טאצ'​(שולט) - רגע לפני הצריבה וגל הכאב נשמעת השריקה החרישית בתנועה החדה באוויר .שריקה שמבשרת את בואו של הכאב ועימו השיחרור
לפני 11 שנים
Josephin​(לא בעסק) - השחרור המיוחל.
לילה טוב :)
לפני 11 שנים
טאצ'​(שולט) - קודם הכאב המסמא אחר כך המגע המרגיע עם טיפת הנוזל המקרר את הצריבה הבוערת . כמו ציור דיו קוו אחר כך ממלא את הנוף גבעה אחר גבעה חריץ וכל נקב
לפני 11 שנים
טאצ'​(שולט) - קודם הכאב המסמא אחר כך המגע המרגיע עם טיפת הנוזל המקרר את הצריבה הבוערת . כמו ציור דיו קוו אחר כך ממלא את הנוף גבעה אחר גבעה חריץ וכל נקב
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י