לפני 11 שנים. 26 בדצמבר 2012 בשעה 21:59
אני אוהבת לראות
איך אתה לפעמים
מאבד כל יכולת וורבלית מולי
איך אתה מסתבך בתוך המילים שלך
וככל שאני יותר ויותר משחררת את החוט הבלתי נראה שכובל אותך אלי
אתה מסתבך יותר ויותר עם עצמך
מגמגם
נרגש
לא מסוגל לחשוב
לא יכול להתבטא
אני אוהבת את חוסר האונים שלך מולי
אתה מתפתל
מנסה לצאת מהסבך אליו נקלעת
ואילו אני משועשעת מנסיונות השווא שלך.
