בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 12 שנים. 9 בנובמבר 2012 בשעה 20:38

!!!!!!Party Rock

 

 

 

 

לפני 12 שנים. 9 בנובמבר 2012 בשעה 6:59

http://sphotos-a.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-prn1/549069_423332701053923_8990517_n.jpg

לפני 12 שנים. 9 בנובמבר 2012 בשעה 0:46

 

  דבר אחד הוא, לקבל את מדקרות הגורל ואפילו לכוף את הראש לפניו ודבר אחר הוא להשאיר לו את האור דולק בחוץ לפתוח לו את הדלת ולהזמין אותו פנימה. - מאיר שלו    

 

לפני 12 שנים. 8 בנובמבר 2012 בשעה 20:08

 

 

***

לפני 12 שנים. 8 בנובמבר 2012 בשעה 19:48

http://sphotos-c.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash4/373974_438962929497792_446434293_n.jpg

לפני 12 שנים. 7 בנובמבר 2012 בשעה 7:03

 

 

 

לפני 12 שנים. 6 בנובמבר 2012 בשעה 6:02

איזה כיף להתעורר לבוקר של ברכות ליום הולדתי

תודה }}}}}}}{{{{{{{

לפני 12 שנים. 5 בנובמבר 2012 בשעה 14:34

אני יודעת

שכשם שיש לנו שאלות

בידינו גם התשובות לשאלות

זה מצריך חפירה רצינית בנבכי הנשמה

לפעמים יש צורך לעשות הפרדה בין ההגיון לרגשות

לצאת רגע מתוך עצמנו שאינו נטרלי

לסטטוס של נטרליות

מעין הסתכלות מהצד אלינו.

לפעמים מספיק ללכת עם האינטואיציה

כל עוד לא מתכחשים לה

כדי לעבד את כל המידע שיש בנו

ולקבל את התשובה הנכונה.

הנכונה לכל אחד באופן אישי.

השאלות שאנו שואלים את עצמנו הן אינבדואליות כנ"ל גם התשובות

אין שאלה אחת

ואין תשובה אחת שיהא נכונה לכולנו.

היום אני שואלת את עצמי

למה אני לא מסתפקת במה שיש לי?

ויש לי הרבה.

אני לא טיפוס חמדן שרוצה עוד ועוד...

אני עדיין לא יודעת מה התשובה.

 

לפני 12 שנים. 5 בנובמבר 2012 בשעה 7:40

 

 

 

לפני 12 שנים. 4 בנובמבר 2012 בשעה 21:29

בזמן האחרון

אני מוצאת

שאני לאט לאט מתרחקת

מהמוכר

מהמאוס

ממגרש המשחקים

אני משאירה אותו לאחרים

זה לא אני

זה לא מקומי

זה לא מעציב אותי

אני שלווה

שלמה.