ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 12 שנים. 21 באוקטובר 2012 בשעה 10:49

אני צריכה פשוט שתקרע לי את הצורה!!

לא רוצה לפרט איך ומה

פשוט תעשה....

זה מה שקורה כשההורמונים משתוללים אין לאן לתעל את החרמנות שגואה אליך :)

 

אני יודעת

אני יודעת

 

Be careful what you ask for

 

משהו כזה בקטנה עם תוספות  😄 בלי האביזרים

(איזה צעקנית הבחורה)

http://xhamster.com/movies/596152/bdsm_spanking_anal.html

 

לפני 12 שנים. 20 באוקטובר 2012 בשעה 22:02

לא הכל, רק חלק מזה :)

 

 

http://xhamster.com/movies/1400386/bdsm_files_057.html

 

לפני 12 שנים. 20 באוקטובר 2012 בשעה 20:07

השיחה כמה פוסטים אחורה על הסרט "החתונה של מיוראל"

ו-"מאמא מיא" הזכיר לי  סרט אחר נפלא שאני יכולה לצפות בו כמה וכמה פעמים

גם סרט אוסטרלי.

פרסיליה מלכת המדבר :)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

&feature=related
לפני 12 שנים. 20 באוקטובר 2012 בשעה 19:04

 

**

לפני 12 שנים. 20 באוקטובר 2012 בשעה 11:41

http://www.fastup.co.il/images/8243298.jpg

לפני 12 שנים. 19 באוקטובר 2012 בשעה 23:11

זה היה לקראת סופ שנות ה- 70

סיימתי את לימודי התיכון

להקת ABBA היו עדיין בתקופת הזוהר שלהם

וכאחת שתמיד אהבה פופ

כמובן שגם אני נשבתי בקסמם של שירי להקת אבא

היות ותאריך גיוסו לצבא היה עדיין רחוק ממני

החלטתי לחפש עבודה.

באחד העיתונים נתקלתי במודעה משהו בסגנון הזה

"משפחה ישראלית בשליחות בשבדיה מחפשת מטפלת ישראלית לילדיהם......"

ישר נידלקתי, לעבוד בחו"ל ועוד בשבדיה, ארצם של חברי להקת ABBA

נראה כמו חלום שעומד להתגשם.

כמובן שקודם כל פניתי להורי לקבל את הסכמתם ובירכתם

אחרי הכל הייתי עדיין קטינה.

הם הסכימו לרעיון בתנאי  שכל פרטי העסקה כולל המעסיקים יהיו גלויים בפניהם

ועם הם ימצאו שהכל תקין הם יאשרו את נסיעתי לחו"ל לעבוד.

אני לא אשכח את זה

איך התרגשתי לקראת הראיון, ראיון עבודה ראשון ועוד ילדה בת 17.

המראיינת התרשמה ממני מה גם שהייתה  לי תעודה מקצועית.

לאחר מספר ימים שניראו כנצח קיבלתי תשובה

שלא התקבלתי לעבודה היות והם מעדיפים מישהי מבוגרת יותר.

כמובן שקיבלתי את הבשורות בשברון לב, וחלום ABBA התרחק ממני כמרחק שבדיה מישראל.

היום אני תוהה מה היה קורה אילו הייתי מתקבלת לעבודה היכן הייתי היום...

מענין :)

 

 

 

לפני 12 שנים. 19 באוקטובר 2012 בשעה 18:05

כשהבנות היו גרות בבית

בסופי שבוע קרים וגשומים

הייתי תמיד מכינה ליום שבת

גחנון או חמין

מאז שהבנות עזבו

אני כמעט ולא מכינה

רק עם אבא שלי מבקש ממני.

בסופ השבוע הזה

הגדולה שלי ביקשה

שאני אכין לה גחנון לשבת

היא התגעגעה לזה

וברור שאני לא אגיד לה לא

אז הכנתי גחנון

וכן אני מכינה את הבצק

אף פעם לא קניתי גחנון מוכן.

הגחנון בתנור

וחלל הבית התמלא בריח של שבת

התגעגעתי לריח הזה, של משפחה.

שבת שלום.

 

 

 

 

 

 

לפני 12 שנים. 18 באוקטובר 2012 בשעה 11:33

למרות שחבר טוב הזמין אותי לטיול ולארוחת צהריים כדי לעודד אותי

להחזיר לי קצת את האופטימיות שהלכה לאיבוד בין לבין

"להראות" לי שאולי צריכה להפתח בפני דרך חדשה, יותר טובה

למרות כל זאת

אני מרגיש כאילו אני מאבדת את "הכל"

אולי זו סתם תחושה?

אולי זה כך כי כשאני מאבדת משהו זה מרגיש לי כאילו אני הולכת לאבד את "הכל"?

ואולי זה בגלל אני קצת דרמה קווין?

ואולי בגלל שהתקשורת לאחרונה היא לא כל כך מ(ת)קשרת?

ואולי זאת רק אני?

או שאולי זו סתם עייפות של הגוף והנפש?

מבולבלת, זה בסדר זה גם יעבור.

 

 

ניתפס על חם

 

http://www.fastup.co.il/images/70202387.jpg

 

 

 

 

לפני 12 שנים. 17 באוקטובר 2012 בשעה 10:26

יש לי חתולה (אתם כבר יודעים)

למרות שיש לה כמה משחקים, כמו דובי, כדורים מכל מיני סוגים

אפילו בובת פרווה יש לה.

לא מספיק המשחקים שיש לה, היא מפונקת

היא מצאה לה משחק חדש.

מה עושה החתולה החכמה שלי

היא עולה לגג

תופסת מקק

מכניסה אותו הבייתה כדי לשחק איתו

הרבה יותר כיף לרדוף אחרי מקק בבית מאשר על הגג

לאחר שסיימה לשחק איתו

היא ממיתה אותו

ואני צריכה לאסוף את המשחקים אחריה.

 

 

לפני 12 שנים. 16 באוקטובר 2012 בשעה 22:22

אני לא זוכרת שעברה שנה מבלי שבכל פעם שתאריך יום הולדתי הולך ומתקרב

נוחתות עלי מכות, על שמאל ועל ימין, כ"א.

אחת מחברותי טוענת שזה בגלל שאני חושבת על אילו צרות יפקדו אותי ככל  שתאריך יום הולדתי

הולך ומתקרב, כאילו אני מזמנת את הצרות  בעצם זה שאני חושבת על זה, כאילו אני מוציא לפועל (נבואה שמגשימה את עצמה) בעצם המחשבה על כך.

אז השנה החלטתי שאני לא מקדישה לזה שום מחשבה, אפילו לא מאית השניה.

 זה עזר?

ממש לא.

המכות ממשיכות ליפול עלי

בתקווה שהמכה של היום תהיה האחרונה.

מזל שיש חברים טובים שתמיד אפשר לפרוק בפניהם, שתמיד מעודדים שהכל יהיה בסדר.

לפחות בזה התברכתי :)


מקווה שהדברים יסתדרו מחר לטובה....