לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 12 שנים. 16 באוקטובר 2012 בשעה 21:57

תודה לנוגוש }{

 

כשלא נישאר כלום

כל שנותר הם הזכרונות

 

 

 

 

 

 

 

לפני 12 שנים. 14 באוקטובר 2012 בשעה 21:20

פינת חמד

http://www.thecage.co.il/userpics/34124/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%AA%20%D7%97%D7%9E%D7%93.jpg

 

 

אופטמיות

http://www.thecage.co.il/userpics/34124/%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA.jpg

 

 

 

זהירות חרא

http://www.thecage.co.il/userpics/34124/normal_%D7%A2%D7%99%D7%A8%20%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%94.jpg

 

 

 

ללא שם

http://www.thecage.co.il/userpics/34124/2012-10-06%2017.19.00.jpg

לפני 12 שנים. 14 באוקטובר 2012 בשעה 19:43

היום היה יום גרוע במיוחד

החל מהבוקר והסתיים רק עכשיו

בערב כשהגעתי הבייתה

אל השקט

אני לא רוצה לחשוב

אני לא רוצה לדבר על זה

ואני גם לא רוצה לכתוב

אני רוצה רק את המוסיקה שלי

את הצלילים שעוטפים אותי בשקט בשלווה

ולשקוע

לשקוע

אי שם

 

 

 

 

 

 

לפני 12 שנים. 13 באוקטובר 2012 בשעה 23:47

אני לא נוהגת לפרסם הודעות שקיבלתי בפרטי

למרות שהיו הודעות שגרמו לי לצחוק

ובדרך כלל אני לא מגיבה להם.

גם הפעם בחרתי שלא להגיב

הממה הפעם אני "מורידה בפניך את הכובע"

זו ההודעה הכי הזויה שקיבלתי עד כה :)

"אני צריך מישהי שתצליח לגרום לי לגמור באוראלי. שתתאמץ ותשקיע עד שתצליח.
יש מצב?
לעכשיו? "

 

הפאנץ ליין?

הבחור מחפש אהבה.

נו, ווקשה :)

לילה טוב!

*

לפני 12 שנים. 13 באוקטובר 2012 בשעה 20:29

האהבה עיוורת

רק בחושך

כי באור

זה נירא(ת)ה משהו אחר.

לפני 12 שנים. 13 באוקטובר 2012 בשעה 18:32

אני אוהבת לקרוא בלוגים

את מה שאנשים כותבים

נכון שזה לא מהווה תחליף לספר טוב

אבל זה מעין ספר שמורכב מהמון דמויות שיוצרות סיפורים

כל דמות בדרכה המיוחדת שלה

חלקם סיפורים קצרים

חלקם ארוכים

יש סיפורים אמיתיים

ויש בדויים

אני בעיקר אוהבת לקרוא את הבלוגים של הזוגות

וזה לא משנה עם הם חולקים את אותה קורת גג או לא

אני אוהבת לקרוא את השלמות באהבתם

הוא כותב

היא כותבת

את התשוקה שבוערת בעצמותם

את הגעגוע שזועק מהלב

אני קוראת

וזה גורם לי לצביטה כזו קטנה בפנוכו

לא מצרות עין

או חלילה קנאה

אני מאושרת בשבילם, באמת

וזה לא משנה עם אלו אנשים שמעורבים בחיי

או אנשים שהם זרים לי

זה גורם לי לצביטה

כי גם אני רוצה להיות שם

בשלמות הזו בשלווה

למרות שאני לא יודעת עם אני בדרך לשם

נכון לעכשיו מרגיש לי איתך טוב, מרגיש לי נכון

ואני אפילו קצת מתגעגעת.

ומן הסתם הזמן יכתיב את ההמשך ...

אבל אני יודעת שמגיע לי להיות שם...

 

 

שבוע טוב

לפני 12 שנים. 13 באוקטובר 2012 בשעה 1:56

כשאתה מסיט את שערותי מפני

ממסגר את פני בשתי ידך

מנשק בעדינות

את עיני

לחיי

ושפתי

וסוטר לי במפתיע

תחושת העלבון צורבת בנשמתי

הכאב מדמיע את עיני

הרטיבות זולגת בין ירכי

לפני 12 שנים. 12 באוקטובר 2012 בשעה 21:04

 

 

 

לפני 12 שנים. 12 באוקטובר 2012 בשעה 17:17

לפעמים מרגיש לי כאילו עבר חודש ולא שבוע
ויש בי חשש שעם אכתוב על כך
על געגוע וצורך אליך
אתה פתאום תעלם (אני יודעת שלא)
 והכל יתאדה באוויר
כאילו ולא היה
למרות שזה חשש טיפשי
ואין לו שום אחיזה במציאות
זה עדיין קיים
אני למודת נסיון להעלמויות
וגם אכזבות לא רבים
אבל זה קרה גם לי
וזה בסדר מבחינתי
אני לוקחת את זה למקום
לא של משהו בי לא בסדר
אלא מקום של פחדנות מהצד השני
ולפעמים מעז יצא מתוק
למה?
כי עדיף מוקדם מאשר מאוחר מידי
וגם בגלל שהכרתי אחר
היום אני במקום אחר
עם איש אחר :)
והוא חתיכת איש
במיוחד באישיות שלו
ובעוד דברים נוספים שאני  שומרת אותם לעצמי
ומידי פעם כאשר חשש קטן שהכל יעלם
מתגנב לו בלי שאשים לב לכך
אני ניזכרת במשפט שאמרת לי
"כאשר אני פותח את הדלת אני לא סוגר אותה כל כך מהר"

שבת שלום לכולם
ובמיוחד לך }{

לפני 12 שנים. 12 באוקטובר 2012 בשעה 16:46

ונדמה שזה טוב
ככה, וצריך לאהוב
ונדמה שזה קרוב
משהו קטן וטוב

לא תוכל אותו לאחוז
אם תחפש אותו יאבד
בן אדם צריך לעבור
מנקודה לנקודה

עמוק בלב האפלה
משהו בא והולך
האושר על העצב נישא
בצער ובאושר שוכב