תודה לנוגוש }{
כשלא נישאר כלום
כל שנותר הם הזכרונות
תודה לנוגוש }{
כשלא נישאר כלום
כל שנותר הם הזכרונות
פינת חמד
http://www.thecage.co.il/userpics/34124/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%AA%20%D7%97%D7%9E%D7%93.jpg
אופטמיות
http://www.thecage.co.il/userpics/34124/%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA.jpg
זהירות חרא
http://www.thecage.co.il/userpics/34124/normal_%D7%A2%D7%99%D7%A8%20%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%94.jpg
ללא שם
http://www.thecage.co.il/userpics/34124/2012-10-06%2017.19.00.jpg
היום היה יום גרוע במיוחד
החל מהבוקר והסתיים רק עכשיו
בערב כשהגעתי הבייתה
אל השקט
אני לא רוצה לחשוב
אני לא רוצה לדבר על זה
ואני גם לא רוצה לכתוב
אני רוצה רק את המוסיקה שלי
את הצלילים שעוטפים אותי בשקט בשלווה
ולשקוע
לשקוע
אי שם
אני לא נוהגת לפרסם הודעות שקיבלתי בפרטי
למרות שהיו הודעות שגרמו לי לצחוק
ובדרך כלל אני לא מגיבה להם.
גם הפעם בחרתי שלא להגיב
הממה הפעם אני "מורידה בפניך את הכובע"
זו ההודעה הכי הזויה שקיבלתי עד כה :)
"אני צריך מישהי שתצליח לגרום לי לגמור באוראלי. שתתאמץ ותשקיע עד שתצליח.
יש מצב?
לעכשיו? "
הפאנץ ליין?
הבחור מחפש אהבה.
נו, ווקשה :)
לילה טוב!
האהבה עיוורת
רק בחושך
כי באור
זה נירא(ת)ה משהו אחר.
אני אוהבת לקרוא בלוגים
את מה שאנשים כותבים
נכון שזה לא מהווה תחליף לספר טוב
אבל זה מעין ספר שמורכב מהמון דמויות שיוצרות סיפורים
כל דמות בדרכה המיוחדת שלה
חלקם סיפורים קצרים
חלקם ארוכים
יש סיפורים אמיתיים
ויש בדויים
אני בעיקר אוהבת לקרוא את הבלוגים של הזוגות
וזה לא משנה עם הם חולקים את אותה קורת גג או לא
אני אוהבת לקרוא את השלמות באהבתם
הוא כותב
היא כותבת
את התשוקה שבוערת בעצמותם
את הגעגוע שזועק מהלב
אני קוראת
וזה גורם לי לצביטה כזו קטנה בפנוכו
לא מצרות עין
או חלילה קנאה
אני מאושרת בשבילם, באמת
וזה לא משנה עם אלו אנשים שמעורבים בחיי
או אנשים שהם זרים לי
זה גורם לי לצביטה
כי גם אני רוצה להיות שם
בשלמות הזו בשלווה
למרות שאני לא יודעת עם אני בדרך לשם
נכון לעכשיו מרגיש לי איתך טוב, מרגיש לי נכון
ואני אפילו קצת מתגעגעת.
ומן הסתם הזמן יכתיב את ההמשך ...
אבל אני יודעת שמגיע לי להיות שם...
שבוע טוב
כשאתה מסיט את שערותי מפני
ממסגר את פני בשתי ידך
מנשק בעדינות
את עיני
לחיי
ושפתי
וסוטר לי במפתיע
תחושת העלבון צורבת בנשמתי
הכאב מדמיע את עיני
הרטיבות זולגת בין ירכי
לפעמים מרגיש לי כאילו עבר חודש ולא שבוע
ויש בי חשש שעם אכתוב על כך
על געגוע וצורך אליך
אתה פתאום תעלם (אני יודעת שלא)
והכל יתאדה באוויר
כאילו ולא היה
למרות שזה חשש טיפשי
ואין לו שום אחיזה במציאות
זה עדיין קיים
אני למודת נסיון להעלמויות
וגם אכזבות לא רבים
אבל זה קרה גם לי
וזה בסדר מבחינתי
אני לוקחת את זה למקום
לא של משהו בי לא בסדר
אלא מקום של פחדנות מהצד השני
ולפעמים מעז יצא מתוק
למה?
כי עדיף מוקדם מאשר מאוחר מידי
וגם בגלל שהכרתי אחר
היום אני במקום אחר
עם איש אחר :)
והוא חתיכת איש
במיוחד באישיות שלו
ובעוד דברים נוספים שאני שומרת אותם לעצמי
ומידי פעם כאשר חשש קטן שהכל יעלם
מתגנב לו בלי שאשים לב לכך
אני ניזכרת במשפט שאמרת לי
"כאשר אני פותח את הדלת אני לא סוגר אותה כל כך מהר"
שבת שלום לכולם
ובמיוחד לך }{
ונדמה שזה טוב
ככה, וצריך לאהוב
ונדמה שזה קרוב
משהו קטן וטוב
לא תוכל אותו לאחוז
אם תחפש אותו יאבד
בן אדם צריך לעבור
מנקודה לנקודה
עמוק בלב האפלה
משהו בא והולך
האושר על העצב נישא
בצער ובאושר שוכב