בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 11 שנים. 14 באוקטובר 2012 בשעה 21:20

פינת חמד

 

 

אופטמיות

 

 

 

זהירות חרא

יש להקליק לצפיה בתמונה בגודל מלא

 

 

 

ללא שם

צ'יטה​(שולט) - יפה לך
אהבתי את הראשונה והרביעית
}{
לפני 11 שנים
Josephin​(לא בעסק) - תודה מותק }{
לפני 11 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - :D חרשת על הפכפכים האלה...
לפני 11 שנים
Josephin​(לא בעסק) - אלו לא הכפכפים שלי שימי לב שהן בלויות שחוקות ואילו החייכן (סמיילי) נישאר שלם וממשיך לחייך ולקרוץ.
לפני 11 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - אוקיי... ואלה חלקים שונים בכפכף לא?..
לפני 11 שנים
Josephin​(לא בעסק) - אלו חלקים?
לפני 11 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - בתור נועלת כפכפים כפייתית, הרצועה יכולה להשאר כמו חדשה, בעוד הסוליה - שחוקה לגמרי - ולהיפך..
לפני 11 שנים
Josephin​(לא בעסק) - אני אנסה להסביר לך מה אני רואה בצילום הזה ולמה שמו אופטימיות.
תדמי את הכפכף הבלוי והקרוע לחיים , עד כמה החיים יכולים להיות אכזרים, שוחקים, קורעים ואילו אלה האופטמים (הסיימילי) לא נותנים לחיים הקשים לנגוס בהם.
אני מקווה שהצלחתי להסביר את מה שרציתי להעביר בצילום הזה.
לפני 11 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - אוקי... (: (אני פשוט עיפה מדי מכדי לחשוב עצמאית כרגע.. XD )
לפני 11 שנים
Josephin​(לא בעסק) - זה בסדר.
לילה טוב.
לפני 11 שנים
venus in our blood​(שולטת) - יש לך את זה , ביג טיים
לפני 11 שנים
Josephin​(לא בעסק) - תודה פייה יפה שלי }}{{
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י