חלק ממני

לפעמים מרגיש לי כאילו עבר חודש ולא שבוע
ויש בי חשש שעם אכתוב על כך
על געגוע וצורך אליך
אתה פתאום תעלם (אני יודעת שלא)
 והכל יתאדה באוויר
כאילו ולא היה
למרות שזה חשש טיפשי
ואין לו שום אחיזה במציאות
זה עדיין קיים
אני למודת נסיון להעלמויות
וגם אכזבות לא רבים
אבל זה קרה גם לי
וזה בסדר מבחינתי
אני לוקחת את זה למקום
לא של משהו בי לא בסדר
אלא מקום של פחדנות מהצד השני
ולפעמים מעז יצא מתוק
למה?
כי עדיף מוקדם מאשר מאוחר מידי
וגם בגלל שהכרתי אחר
היום אני במקום אחר
עם איש אחר :)
והוא חתיכת איש
במיוחד באישיות שלו
ובעוד דברים נוספים שאני  שומרת אותם לעצמי
ומידי פעם כאשר חשש קטן שהכל יעלם
מתגנב לו בלי שאשים לב לכך
אני ניזכרת במשפט שאמרת לי
"כאשר אני פותח את הדלת אני לא סוגר אותה כל כך מהר"

שבת שלום לכולם
ובמיוחד לך }{