בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 12 שנים. 30 בספטמבר 2012 בשעה 7:15

 

יייששש זה הולך ומתקרב

מתכוננת לנסיעה למרכז

לראות את חברותי לקבל חיבוק

מזה התגעגעתי לשתיכן!

אאווףף אני צריכה לצאת יותר מהצפון למרכז :)

5 ימים של כיף

פגישת אנשים חדשים

חידוש קשר שנותק לפני  7 שנים בערך 

סאשן של צילומים בחוף הים, אני מצפה לזה בקוצר רוח

בצפון שלי אין ים ואני חייבת למישהו תמונה פיצוץ של השקיעה

ולקינוח יום שישי המועדון!

אוחח עבר הרבה זמן מאז שרקדתי...

יש דברים שמרגשים אותי וגורמים לי לצחקק כאילו הייתי ילדה קטנה (קצת טיפשי)

 

לפני 12 שנים. 29 בספטמבר 2012 בשעה 23:55

 

כמו שאומרים - Comme ils disent

 

 

 

:))

לפני 12 שנים. 29 בספטמבר 2012 בשעה 18:44

יאללה עד כמה נשים יכולות לחפור!

חחחח

מענין עם מישהי מוצאת את "עצמה" בסרטון.

 

 

 

לפני 12 שנים. 29 בספטמבר 2012 בשעה 13:45

 

כמה נעים להרגיש את הרוח הקרירה

ולראות כיצד היא מניפה, מרקידה את הוילונות הקלילים

 

השמיים משנים את צבעם מתכלת לגוון אפרורי

ועננים מקשטים את השמיים בצבעים של לבן ואפור

 

יש תחושה של נוגות באוויר

תחושה של התחדשות

 

פרידה  מהישן

וקבלה של החדש

 

 

הגיע הזמן

לכבות את המאוורר

ולעטוף את גופי הערום במלבוש

 

לפני 12 שנים. 29 בספטמבר 2012 בשעה 6:01

אני לא יודעת מה קרה לי הבוקר

תחושה של אושר ושמחה ממלאים אותי

אני מאושרת במה שאני ובמה שקורה בחיי

כל פעם אני מגלה את עצמי, מגלה בי דברים חדשים

זה התחיל לפני 10 שנים בערך כשפרשתי מעבודתי

החלטתי להשלים שנות לימוד ובגרות, הייתי תלמידה גרוע בצעירותי, למרות שהיה לי פוטנציאל אדיר, נישמע מוכר? :)))

גליתי שאני אוהבת ללמוד וגם הצלחתי לא רע בכלל.

לאחר מכן מצאתי עבודה בתחום המכירות, דבר שהוא חדש לי ומעולם לא עסקתי בו בעבר, גליתי שגם בזה אני מוצלחת, הייתי תותחית!

ניתנה לי אפשרות ללמוד, אז הלכתי על זה, למרות שמזה פחדתי מנושא הלימודים, מה לי ולחשבונאות! למרות זאת הצלחתי גם בזה.

אחר כך בא נושא הצילום, אוחח איזה אושר זה לצלם ולראות אחר כך את התמונות שצילמתי, קשה לי להסביר.

יש עוד גילויים עצמיים נוספים, קטנים, אבל הם אישיים מידי לכאן.

 

מה בעצם רציתי להעביר בפוסט הזה?

אפשר להיות מאושרים ושמחים במה שאתם ואיך שאתם, תחוו דברים חדשים, תנסו.

ותואהבו את עצמכם  אתם ראויים לאהבה הזו.

 

אני לא תמיד צריכה שהיה גבר מעלי ולצידי כדי שאהיה מאושרת או שלמה עם עצמי.

שלמות ואושר עם בן זוג, זה אושר מסוג אחר.

וגם האושר מהסוג הזה יבוא, מתי שהוא :)

"לא טוב היות האדם לבדו"

 

 

 

 

 

 

לפני 12 שנים. 28 בספטמבר 2012 בשעה 18:42

 

לאחרונה אני "מכירה" די הרבה גברים בכל הגילאים, חלק מהם אפילו נוגעים בחיי, חלקם וירטואלים.

האינטרקציה שנוצרה ביננו אינה למטרת בדיקה עם יש התאמה כל שהיא בתחום הזוגיות והשליטה, אלא באמת חברות נטו (לא יזיזות) אני שרלילה רק של גבר אחד :).

אין את השיחות "מה הגבולות שלך, מה את אוהבת?" בבלללעעע אני שונאת את השיחות האלה.

חלקם וירטואלים חלקם לא.

חברות שיש בה שיחות על החיים ובכלל חברה נעימה, אנשים שאני נהנת לדבר איתם

וזה מזה כיף לי, זה נעים, וזה מחייך אותי ומצחיק אותי, חברה נעימה כבר אמרתי.

חלקם נוגעים בחיי בנושא הצילום, נותנים לי הכוונה, יעוץ, וגם מפרגנים.

 זה עושה לי נעים בפנים, אני זקוקה לחיזוקים בנושא הצילומים שלי, זה משהו שהוא חדש לי, ואני תמיד שמחה לשמוע את דעתם של אחרים.

וגם יש נשים חדשות שאני מכירה ונוצרת חברות נעימה, נשים שזה עונג להכיר אותן.

למרות שנדירות הנשים שאני מצליחה להתחבר אליהן, הן בין הנדירות, כי הן מיוחדות :)

לגבי הכרות משמעותית בחיי שיש בה מעבר לחברות, אמממממממ, אולי אכתוב על זה פעם, כרגע אני רק מחייכת  :)

לפני 12 שנים. 28 בספטמבר 2012 בשעה 17:21

 

אני אוהבת את השירים שלה.

 

 

 

לפני 12 שנים. 27 בספטמבר 2012 בשעה 22:37

לפעמים אני לא כל כך בטוחה שבאמת אהבתי או שהייתי מאוהבת (אף פעם לא הבנתי מה ההבדל בין השנים) יותר נכון לומר שהייתי מאוהבת בעצם הרעיון לאהוב להתאהב באהבה?

יכול להיות, אני שמתלהבת די מהר אבל גם מאבדת ענין :)

אחרי הכל אישה היא כמו פרח עם לא משקים פרח הוא נובל, לא כך?

כשלא משקים אותי (בלי רעיונות סוטים :)) אני לא נובלת אני מוציאה את שורשי מהעציץ חושפת את הקוצים (אוו יש בי אחרי הכל אני בת עקרב :)) אני בועטת בעציץ וכל מה שבסביבתו,  מרימה סנטר ומסובבת את הגב, וממשיכה את דרכי ללא מחשבה שניה על מה שהשארתי מאחורי, גם עם שרפתי גשרים עד היסוד, יש גשרים שאין טעם להשאיר אותם.

ולמרות שמכתיבתי נוצר הרושם שאני רגישה, עדינה, רכה, שברירית....

אני באמת רגישה, ורכה ועדינה אישה של אמוציות 😄 אבל אני לא שברירית, אני אישה מאוד חזקה, אני לא נישארת מכופפת להרבה זמן אני מתישרת די מהר.

אז נכון שהאגו ניפגע , ויש לי חתיכת אגו :)))

ואני מחויכת כי יש סיבה לחייך החיים יפים!

 

All good

 

 

Sweet Nohing

             

 

לפני 12 שנים. 27 בספטמבר 2012 בשעה 18:33

הפעם הראשונה שהתחלתי לשמוע בלוז היתה בגלל בעלי לשעבר.

גם אני התאהבתי בבלוז :)

 

 

 

 

 

 

לפני 12 שנים. 27 בספטמבר 2012 בשעה 15:33

 

יש משהו מרגש בהתחלה חדשה

הגישושים הראשונים

המבוכה שנילוות לזה

הבישנות בחשיפה

הקושי להפתח

החיוך למחמאה

הצחוק למשמע בדיחה

הזמן שעמד מלכת

והריגוש בצפיה...