לפעמים אני לא כל כך בטוחה שבאמת אהבתי או שהייתי מאוהבת (אף פעם לא הבנתי מה ההבדל בין השנים) יותר נכון לומר שהייתי מאוהבת בעצם הרעיון לאהוב להתאהב באהבה?
יכול להיות, אני שמתלהבת די מהר אבל גם מאבדת ענין :)
אחרי הכל אישה היא כמו פרח עם לא משקים פרח הוא נובל, לא כך?
כשלא משקים אותי (בלי רעיונות סוטים :)) אני לא נובלת אני מוציאה את שורשי מהעציץ חושפת את הקוצים (אוו יש בי אחרי הכל אני בת עקרב :)) אני בועטת בעציץ וכל מה שבסביבתו, מרימה סנטר ומסובבת את הגב, וממשיכה את דרכי ללא מחשבה שניה על מה שהשארתי מאחורי, גם עם שרפתי גשרים עד היסוד, יש גשרים שאין טעם להשאיר אותם.
ולמרות שמכתיבתי נוצר הרושם שאני רגישה, עדינה, רכה, שברירית....
אני באמת רגישה, ורכה ועדינה אישה של אמוציות 😄 אבל אני לא שברירית, אני אישה מאוד חזקה, אני לא נישארת מכופפת להרבה זמן אני מתישרת די מהר.