שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 12 שנים. 16 ביולי 2012 בשעה 19:42




לפני 12 שנים. 16 ביולי 2012 בשעה 9:26



איך הגורל והמזל משחק בנו בידיו...
הפתעה שמחיכת אותי עד עכשיו 😄
אני המומה, ניפעמת, מופתעת, מתרגשת.


מי היה מאמין, מי היה חושב....
בטוח שלא אני :))


גם אם איזה נביא היה אומר לי שזה מה שיקרה ש....
הייתי מבטלת את דבריו בהינף יד, שזה לא יתכן.

והנה...

הולך להיות יום נפלא היום, בעצם הוא כבר יום נפלא.
איזה כיף להרגיש את תחושת החמימות וההתרגשות בבטן, החיוך.
הידיעה שלא נישכחתי 😄
אני לא שכחתי.

עבר הרבה זמן מאז שחשתי כך.

איך שכחתי את השיר :)))), אני קצת מבולבת





לפני 12 שנים. 16 ביולי 2012 בשעה 1:37













לפני 12 שנים. 15 ביולי 2012 בשעה 19:31


לאוהבי סרטים אנגילים ואנושיים.



"מלון מריגולד האקזוטי" ("The Best Exotic Marigold Hotel")
הוא אופרת סבון סבירה על חבורת בריטים מבוגרים שמחליטים, איש איש
מסיבותיו שלו, לבלות את פרק הזמן האחרון של חייהם בארמון מרופט שהפך למלון רעוע בג'אייפור בהודו.


ציטוט מהסרט -

יום 51
הכשלון היחיד שקיים הוא לא לנסות.
ומידת ההצלחה נמדדת ביכולת ההתמודדות שלנו עם אכזבות, מיכוון
שעלינו לעשות זאת תמיד.

הגענו לכאן וניסינו כולנו בדרכים שונות.
האם אפשר להאשים אותנו שאנו מרגישים זקנים מדי כדי להשתנות?
מפחדים מידי מההאכזבה של להתחיל מחדש?

אנו קמים בבוקר
אני עושים כמיטב יכלתנו.
שום דבר אחר לא חשוב.

אבל זה גם נכון שהאדם שלא מסכן שום דבר, לא עושה שום דבר,
אין לו שום דבר.







לפני 12 שנים. 14 ביולי 2012 בשעה 19:41







לפני 12 שנים. 12 ביולי 2012 בשעה 20:06


להיות לרגליו
הכי נמוך
צמוד לריצפה
להמתמסר
להכנע
להעריץ
להתמכר לטעם
לתחושה
לריח
להיות הכי אישה
לצמוח מאהבתו
לעצום עיניים ולרחף
אפוריה



לפני 12 שנים. 11 ביולי 2012 בשעה 17:50





להתחיל מחדש לשכוח הכל
לחשוב על מחר, לזרוק את אתמול
לחשוב על הטוב ולא על הרע
לחשוב על מה שיהיה ולא על מה שהיה.

לפני 12 שנים. 10 ביולי 2012 בשעה 19:19



מה אתה בכלל יודע על אהבה
פתח את הלב, האמן
למה אינך רואה....

גע בידיך באיש
למה אינך מרגיש
מה שנשבר לא יתאחה
לא יתקרב
מה שזועק מה שבוכה
מה שכואב
מה יהיה

למה אינך מאמין
למה אינך מבין







לפני 12 שנים. 10 ביולי 2012 בשעה 16:18



ורווי במתיקות , כפי שנאמר לי.
אבל זה חלק ממני, רומנטית חסרת תקנה.
אחרי הכל החיים לא תמיד שזורים בשושנים
ביננו , תודו , מה רע להמתיק את החייים באהבה,גם עם היא לא בנמצא, וזה רק בשירים.
לשנות את טעם הקושי....




לפני 12 שנים. 9 ביולי 2012 בשעה 5:20


למרות גילי המופלג
אני לומדת את זה בכל פעם מחדש.
לא לסמוך על איש
מלבד על עצמי

הגיע הזמן להפסיק לחזור על זה כל פעם מחדש, אמון.

הולכת לפנק את עצמי בארוחת בוקר כיד המלך 😄


יום נפלא לכולם.