זה קרה הבוקר הסימנים עוד לא התטשטשו
המעשה מעיד ורק במקצת את מי אתם הולכים להכיר בבלוג הזה
אל תשכחו להציץ מידי פעם תגלו פה עולם ומלואו עלי ועל חיי
תהנו תתגרו ותמיד תמיד שיהיה רק חם!
הנה הבוקר הלא שיגרתי של פודלית:
בוקר קררר. ידעתי שאני מתחילה לעבוד מאוחר.
החלטתי לפנק את עצמי בארוחת בוקר חמודה.
שמתי על האש שתי ביצים במטרה שתהיינה שלוקות.
הלכתי להתקלח לי, נהנתי מקצף הסבון המכסה את גופי
הגולש על שערי הארוך.
אדי המים חמים עירפלו את האוירה בחדר ואני התמכרתי לזרם המים החמים.
יצאתי התלבשתי לאיטי .
ידעתי שיש לי פגישת עבודה עם אדם חשוב, בחרתי במכנס צמר שמגיע עד לברכיים
מעליו לבשתי חולצת גולף מחממת.
עמדתי לנעול את המגף הארוך הפרוותי שלי ו...
צילצול טלפון ועל הקו חברתי הטובה, חברה שהינה סאבית ותיקה.
שיחה איתה זה מינימום שעה.
נשכבתי על המיטה וידעתי שאני הולכת לשפוך מולה הרבה דברים שישבו לי בלב,
על הרגשתי בעולם החדש שהיא עודדה אותי להכנס אליו (וכולכם מכירים אותו טוב)
על התלבטות בעניין אדונים שיוצרים עימי קשר.
על פנטזיות של שליטה , שעדיין לא מימשתי ועל החיים בכלל.
אין כמו חברה טובה לשמוע ולייעץ.
אנחנו מדברות צוחקות קצת רוגזות על העולם...
לפתע אני שומעת קולות פיצוצים.
ידעתי שמלחמת לבנון הסתיימה ואין סיכוי שמדובר בעוד טיל נסראלי שעף לעבריונ
אבל בכל זאת פיצוצים וזה מפחיד...
קמתי בזהירות לראות מי החליט לפוצץ לי את הבית בבוקר שמשי זה...
הקולות בקעו מכיוון המטבח.
אני נכנסת ו...
שומו שמיים....
הביצים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
מי הבישול כמובן התאדו הביצים התפוצצה ותכולתן קישטה את התקרה שלי את הגז וגם את הקיר שמימול.
את ההמשך המייגע דמיינו לבד
מה שהכי הכי כאב, שהשיחה עם חברתי , אותו בוקר, הסתיימה כעבור עשר דקות בלבד.
לפני 17 שנים. 31 בדצמבר 2006 בשעה 7:46
