כחול עמוק

[עזבתי את הכל ונסעתי ליומיים
סיבה משפחתית.
ארזתי תיק קטן בגדים בושם אהוב ספרי לימוד ומחשבות.
לא יהיה לי מחשב שם.
לא יהיה רגע של פרטיות
אתה מחכה...
רוצה לשמוע אותי רוצה לדבר לשאול לשלומי להמשיך לדאוג לי,
כמו שרק אתה יודע לדאוג
ואני לא אהיה שם.
סופשבוע שלם לא התראינו והנה זה ימשיך.
איך אחזיק מעמד?
איך אעביר את הזמן בלי לשמוע את קולך דום.
בלי לקרא את מילותיך שמרטיטות אותי כל פעם מחדש?
יומיים בלעדיך!!!!
ליבי קורא אליך רוצה לפחות לשמוע אותך.
אתמול מצאתי את הרגע הקטן הזה. פתאום הבנתי שאני לבד
שיש לי מעט פרטיות משלי.
בידיים רועדות חייגתי את מספרך
"שלום לך" -סוף סוף שמעתי את קולך
הקול הרדיופוני המדהים הזה
הקול שכולם נהנים לשמוע אך שייך לי באופן פרטי
דיברנו ... צחקנו... סיפרת לי עליך
התעניית בי...הקשבת!
אמנם זה הכל בטלפון אבל היה לי טוב לפחות לשמוע אותך.
************
היום חזרתי הביתה. רצתי לרשום לך שאני פה חזרתי
ומילותיך הראשונות אלי " שמחתי שהתקשרת אתמול"
לא בתקיפות לא בהתנשאות עלי
סתם ככה שמחה מלב אל לב
מילים שאומרות לי שאתה לא רק שולט אתה בן אדם!
---------------------------
מתנה קטנה בשבילך יקר שלי
מקדישה לך את השיר שפיזמתי לי ביומיים האחרונים
המילים מדברות בעד עצמן:
###קשה בלעדיך/ שרון לפשיץ###
"קשה לקום בבוקר,
לפתוח את העיניים
והמיטה ריקה
וחושך וקר
אני לשכוח מתאמצת
ולפתע מתכוונת
בזכרון יקר
ראשך על הכר

קשה בלעדיך,
כי נגעת בי כך נגעת בי
מה שבנינו נגמר

קשה בלעדיך
כי נגעת
כך נגעת בי
מה שבלב עוד נשאר

מתחיל לרדת ערב
מונית קטנה עוברת
נוסעים להופעה
וגשם בחוץ
אני על הבמה עומדת והאורות עומדים לרדת
פנים בחשיכה, אני שרה לך

קשה בלעדיך
כי נגעת בי
כך נגעת בי
ומה שבנינו נגמר
קשה בלעדייך
כי נגעת בי
כל כך פגעת בי
מה שבלב עוד נשאר

חוזרים עכשיו הבייתה
עוצרים לשתות בדרך
בכל הסמטאות
האור כבר עולה
אני שותה ומתרחקת
ויד זרה אותי חובקת
סביב קולות של צחוק
וטוב לי עכשיו
טוב לי ורע
טוב לי ו..."